האינטרנציונל הרביעי נוסד בפריז ב-1938 על ידי לאון טרוצקי. הוא הוקם כחלופה לקומינטרן, כלומר לאינטרנציונל השלישי הקומוניסטי.
טרוצקי טען שרק ארגון המבוסס על רעיונות לנין על מפלגת אוונגרד, מפלגה שמנהיגה את המהפכה, יכול להוביל מהפכה עולמית. הוא קרא לבנות אופוזיציה גם נגד הקפיטליזם וגם נגד הסטליניזם (הקו והמנהיגות של סטלין).
ניסיונו לכונן ברית עם מפלגות סוציאליסטיות בלתי־תלויות באירופה נכשל, בין השאר מפני שהן לא הסכימו שטרוצקי יקבע להן את הדרך.
הזרם הטרוצקיסטי צבר כוח במדינות כמו וייטנאם וסרי לנקה, והיו גם קבוצות בבוליביה ובסין. הסטליניסטים ראו בטרוצקיסטים אויבים רדפו אותם.
האינטרנציונל הרביעי ספג רדיפות והתפלגויות במלחמת העולם השנייה. כמה ארגונים הגיעו למסקנה שברית המועצות כבר איננה "מדינת פועלים מנוונת", מונח שמשמעותו מדינה שהביעה שהיא שלטת בשם הפועלים אך איבדה את האופי הזה, והתרחקו מהתנועה.
המזכירות הבינלאומית קיימה ועידה בשנת 1946 וקונגרסים עולמיים ב-1948, 1951 כדי לבחון את המציאות אחרי המלחמה ואת עליית הגוש המזרחי. בקונגרס מ-1948 תוארו הממשלות המזרח אירופאיות כ"שולטות בצורה קפיטליסטית". ב-1951 הן תוארו כ"מדינות פועלים מקולקלות".
בשנת 1951 אימץ הקונגרס את תאוריית מישל פבלו, שהניחה אפשרות של סכסוך רחב יותר בעולם. תומכיו קראו לפעול גם בתוך מפלגות קומוניסטיות מסוימות, בהן יש עדיין כוח פועלי.
האינטרנציונל הרביעי התחלק ב-1953. חלקים הובלו על ידי פבלו וטענו שהאחרים רוויזיוניסטים. מאז 1960 החלו איחודים בין קבוצות שונות, וב-1963 נערך קונגרס איחוד שבו חוגים רבים חזרו והתאחדו. עם זאת, התנועות בבריטניה ובצרפת המשיכו כוועדה נפרדת ולא התאחדו עם כולם.
האינטרנציונל הרביעי נוסד בפריז ב-1938 על ידי לאון טרוצקי. הוא נוצר כאלטרנטיבה לאינטרנציונל השלישי, הקרוי קומינטרן. קומינטרן הוא ארגון קומוניסטי בינלאומי.
טרוצקי רצה להוביל מהפכה עולמית. הוא אמר שמפלגה של מובילים, שנקראת מפלגת אוונגרד, צריכה לעשות זאת. מפלגת אוונגרד היא מפלגה שמובילה שינויים.
הוא ניסה לשתף מפלגות בספרד, אנגליה, גרמניה ועוד. הן לא הסכימו בגלל שאם טרוצקי יקבע להן את הדרך.
היו קבוצות טרוצקיסטיות במדינות כמו וייטנאם וסרי לנקה. השלטונות הסטליניסטים ראו בהם אויבים ורדפו אותם.
בזמן מלחמת העולם השנייה התנועה נחלקה והתמעטה. אחרי המלחמה היו ועידות בשנים 1946 ו-1948, 1951 כדי לבדוק מה קרה בעולם.
ב-1953 התנועה התחלקה לשתי סיעות. בשנות ה-60 חלק מהקבוצות התאחדו שוב, אך חלקים בבריטניה ובצרפת נשארו נפרדים.
תגובות גולשים