האכסניה האוסטרית

האכסניה האוסטרית בירושלים, הרשמית: ההוספיס האוסטרי של המשפחה הקדושה (Österreichisches Hospiz zur Hl. Familie), היא בית ארחה לצליינים בפינת ויה דולורוזה ורחוב הגיא, ברובע המוסלמי של העיר העתיקה.

הקיסרות האוסטרית הקימה את המבנה במחצית המאה ה-19 כדי ליצור נוכחות בולטת בירושלים. הקונסול יוזף פיצאמאנו איתר את החלקה, והנסיך פרידיננד אישר את המיזם ב-1855. המהנדס אנטון אנדליכר פיקח על הבנייה; חפירת היסודות החלה ב-1855, אבן הפינה הונחה בערב השנה החדשה 1856, והעבודות הושלמו ב-20 באוקטובר 1858. ב-1863 נחנכה קפלה (מקום תפילה קטן) שתוכננה על ידי היינריך פון פרסטל. האכסניה שימשה צליינים מאוסטרו-הונגריה, ובשנת 1869 נחנך המקום רשמית בקדמת הקיסר פרנץ יוזף.

בעת מלחמות העולם ושינויים פוליטיים השתנו תפקידי הבניין. בזמן מלחמת העולם הראשונה המשיכה האכסניה לפעול היות שאוסטרו-הונגריה היתה בעלת ברית של האימפריה העות'מאנית. לאחר המלחמה הבריטים הפכו את הבניין לבית יתומים, ובהמשך שוב שימש כבית חולים בתקופות שונות. ב-1951 הובהל לשם המלך עבדאללה הראשון לאחר שנפצע בהתנקשות, ונפטר מפצעיו. ב-1967 עבר הבניין לשליטה ישראלית, ולאחר כמה עשורים הוחזר לידי אוסטריה ב-1985. מאז שוקם וחזר לפעול כאכסניה לצליינים ולמבקרים.

הכניסה היא דרך גרם מדרגות כפול, ובמרכזו פסלה של הבתולה מריה עם ישו התינוק. המבנה מלבני; במקור שתי קומות, והוספת קומה שלישית נעשתה ב-1895. ב-1932 הוכנה תוספת לגג על ידי לאופולד קרקואר. הקומה העליונה היא בסגנון מודרני יותר, והשילוב יוצר שבירה של הסגנון המקורי.

החזית מעוטרת בפסי אבן אדומים־לבנים, תופעה הנקראת אבלק (פסי אבן בצבעים). אלמנט זה מושפע מסגנון הבנייה הממלוכי, והוא משקף ניסיון לשלב אלמנטים מקומיים בעיצוב. בכמה מקורות נטען גם שהצבעים תואמים את דגל אוסטריה.

בקומה הראשונה נמצא אולם הקבלה עם דיוקן של פרנץ יוזף. בקצה ימין קפלה מקושטת, ובקצה שמאל קפיטריה (בית קפה\קפיטריה) עם מאכלים אוסטריים טיפוסיים כגון שניצל וינאי, זאכרטורטה ואפפלשטרודל. בקומה השנייה טרקלין (חדר מגניב ומפואר) בסגנון אירופי מהמאה ה-19, המשמש גם לאירועי קונצרטים. בקומה השלישית מסדרון ארוך וחדרי מגורים.

גולת הכותרת היא גג האכסניה. מהגג נשקף נוף מרהיב של העיר העתיקה והסביבה. ניתן לצפות בהר הבית (אתר קדוש), בכיפות כנסיית הקבר, בבית הכנסת החורבה, בכנסיית הגואל, במנזר סן סלוודור, ובצריחי מסגדים. הנשקף מהגג כולל גם מבני העיר החדשה כמו צריח בית החולים האיטלקי ובניין העירייה.

האכסניה האוסטרית בירושלים היא בית גדול שמקבל אורחים וצליינים. צליינים הם אנשים שמגיעים למקומות קדושים.

האוסטרים בנו את הבניין באמצע המאה ה-19. העבודה החלה ב-1855 והסתיימה ב-1858. ב-1863 נבנתה קפלה, מקום קטן לתפילה. הקיסר פרנץ יוזף ביקר ונחנך המקום רשמית ב-1869.

בזמני מלחמה הבניין שינה את תפקידו. הוא שימש בית יתומים ובית חולים בזמנים שונים. ב-1951 הובהל לשם המלך עבדאללה ונפטר מפצעיו. ב-1967 הבניין עבר לידיים ישראליות. ב-1985 הוא הוחזר לאוסטריה, שיחזרו אותו והוא חזר לפעול כאכסניה.

הכניסה היא במדרגות כפולות. באמצע המדרגות פסל של מריה וילדיה. למבנה יש שלושה מפלסים. הקומה השלישית נוספה מאוחר יותר.

החזית מקושטת בפסים לבנים ואדומים. פסים כאלה נפוצים בבנייה עתיקה כאן.

בקומה הראשונה יש אולם קבלה, קפלה קטנה וקפיטריה. קפיטריה היא מקום לאכול בו אוכל. שם מגישים שניצל, עוגת זאכר ופשטרודל תפוח.

מהגג יש נוף מדהים של העיר העתיקה. אפשר לראות כיפות כנסיות, צריחים של מסגדים, ושער שכם. זה מקום טוב לצפות בעיר.