חברת הודו המזרחית הבריטית נוסדה ב-31 בדצמבר 1600 עם צ'רטר מלכותי (מסמך רשמי מהמלכה) שהעניק לה 21 שנות מונופול. מונופול פירושו זכות בלעדית לסחור במקום מסוים. בתחילה היא הייתה חברת סחר, אך בהדרגה קיבלה סמכויות צבאיות וממשלתיות ושלטה בפועל בחלקים גדולים של הודו. החברה פורקה ב-1858, אחרי המרד ההודי הגדול.
החברה הצליחה ליצור את הבסיס של הממלכה הבריטית בהודו. ב-1717 קיבלה צו מהמוגולים ששחרר אותה מתשלום מס בבנגל, והעניק לה יתרון מסחרי. הניצחון בקרב פלסי ב-1757, בראשות רוברט קלייב, חיזק את שליטתה באזור. הצרפתים הוצאו כמעט לחלוטין מהודו עד שנות ה-60 של המאה ה-18.
החברה פעלה רחוק מהודו גם בנתיבים אחרים. היא הקימה תחנות מסחר ומצודות בסוראט, צ'נאי, בומביי וקולקטה. היא פיתחה ייצור תה בהודו, שימשה במסחר עם סין וקשריה נגעו אף לאי סנט הלנה, שם הוחזק נפוליאון בשבי. מוצרים שלה הובילו בין היתר למסיבת התה של בוסטון.
למרות ההצלחות, פעילות החברה גרמה גם לנזקים. הבקשות של קציניה מארגוני המס בבנגל התרמו לקשיים כלכליים וחברתיים שחיבלו ביכולת המחוז להתמודד עם רעב גדול ב-1770.
החברה נוסדה כ"חברת הסוחרים של המסחר הלונדוני להודו המזרחית" על ידי קבוצת סוחרים. התחילו עם כ-125 בעלי מניות והון פתיחה של 72,000 ליש"ט. ספינותיה עגנו בסוראט כבר ב-1606, ונבנו מחסנים (factories) בבנגל.
הצ'רטר חודש ב-1609, וכלל סעיף שהביא לפירוש כי אם הסחר לא יהיה רווחי שלוש שנים רצופות, הצ'רטר יפוג.
החברה נוהלה על ידי נגיד אחד ו-24 מנהלים שחברו לחבר מנהלים. היו להם ועדות שפיקחו על נושאים שונים.
האנגלים התחרו בים עם הולנדים ופורטוגזים. ניצחון ימי ב-1612 ליד סוראט העמיד את האנגלים בעמדה טובה מול השליטים המקומיים. ב-1615 שלח המלך ג'יימס הראשון את תומאס רו כדי להשיג הסכמות מסחריות מהקיסר המוגולי ג'אהנגיר, והחברה קיבלה רישיונות להתיישב ולבנות בתי אחסון.
החברה בנתה מצודות ומחסנים בסוראט, צ'נאי, בומביי וקולקטה. עד אמצע המאה ה-17 היו לה עשרות בתי אחסון ועובדים בהודו. הסחורות העיקריות היו כותנה, משי, אינדיגו, אשלגן חנקתי (חומר שנדרש לייצור אבקות) ותה. ב-1711 פתחה נקודת מסחר בקנטון, סין.
מאוחר יותר קיבלה החברה סמכויות רחבות יותר. במאה ה-17 צ'ארלס השני העניק לה יכולות כמו החזקת כוח צבאי, כריתת בריתות והפעלת בתי משפט בשטחים שבשליטתה. עד 1689 היא ניהלה בפועל את הנשיאותות של בנגל, מדראס ובומביי.
העימותים עם צרפת נמשכו; ב-1746 הצרפתים כבשו זמנית חלקים ממדרס. ב-1756 אירעו בעיות אלימות בקולקטה שמובילות לשורה של אירועים שבסופם רוברט קלייב חזר וכבש את העיר.
בתחילת המאה ה-18 נדרשה החברה להתמודד עם מתחרים פנימיים וחוקים מצד הפרלמנט הבריטי. חוק מ-1694 ביטל חלק מהמגבלות, והוקמה חברה מתחרה. שתי החברות התאחו ב-1702, והחברה הממוזגת המשיכה להשפיע רבות על מסחר הבריטי.
במאה ה-18 נוצרו לחצים מפלגתיים וקונפליקטים בין שדולת החברה לפרלמנט. חוקים חדשים ב-1730 וב-1773 החלו להגביל ולהסדיר את פעילות החברה, תהליך שסופו בהעברת השלטון מהממשל הפרטי לכתר הבריטי ב-1858.
חברת הודו המזרחית הבריטית הוקמה ב-1600 עם אישור מהמלכה. צ'רטר זה הוא מסמך רשמי.
צ'רטר נתן לה מרבית הסחר בהודו לבד. זה נקרא מונופול. מונופול זה אומר שרק היא סחרה שם.
החברה לא רק סחרה. היא הקימה מצודות, צבא וממשל. היא הפסיקה לפעול ב-1858.
החברה התחילה עם כמה סוחרים והון ראשוני. הספינות שלה הגיעו לסוראט ב-1606. שם נבנו מחסנים שקראו להם פקטוריז. זהו מקום לאחסן סחורות.
החברה נוהלה על ידי נגיד ו-24 מנהלים. הם קיבלו החלטות יחד.
האנגלים נלחמו בים מול הפורטוגזים וההולנדים. ב-1612 ניצחו קרב ימי שסייע להם להסתדר טוב יותר בהודו. ב-1615 הגיע תומאס רו לשוחח עם הקיסר המוגולי. הקיסר הרשה להם להתיישב ולסחור.
החברה הקימה מבצרים וסיטונות מסחר בצ'נאי, בומביי, סוראט וקולקטה. היא סחרה בבדים, משי, אינדיגו וחלק מהתה. ב-1711 פתחה נקודה בסין כדי לקנות תה.
החברה גם שלטה בצבא משלה. כך היא הפכה לכוח גדול בהודו.
חלק מפעילותה היו דברים ידועים: מוצרים שלה לקחו חלק במסיבת התה של בוסטון. היא החזיקה את נפוליאון באי סנט הלנה. היא גם קידמה גידול תה בהודו.
במקרים מסוימים היו בעיות קשות. רעב גדול במאה ה-18 הותיר אנשים רבים רעבים. בסופו של דבר הוחלט לנתק את השלטון של החברה ולעבירו לידי המדינה ב-1858.
תגובות גולשים