האמנה החברתית (ספר)

מהדורה שנייה - הוצאת רסלינג

"על האמנה החברתית" נכתב על ידי ז'אן-ז'אק רוסו ויצא ב-1762.
בספר מציע רוסו שהחברה הטובה מבוססת על אמנה חברתית - הסכמה משותפת בין אנשים לחיות יחד.
הוא טוען שמקור הסמכות השלטונית הוא העם עצמו, שבא לידי ביטוי כריבון (כלל העם).
רוסו מדגיש את רעיון ה"רצון הכללי": רצון שמייצג את טובת הכלל, לא רצון אישי.
הוא הציע דמוקרטיה ישירה, שבה אזרחים משתתפים באסיפות וקובעים חוקים בעצמם.
הרעיון הזה השפיע על הוגי תנועת ההשכלה, על המהפכה הצרפתית ועל מנסחי חוקים ברחבי אירופה.

מטרת הספר היא לבדוק האם קיימת סמכות פוליטית לגיטימית.
רוסו ראה את המצב הטבעי כבעייתי: אנשים חופשיים אך ללא הגנה או קניין ברור.
כדי לצאת מפיזור וכדי לשמור על חירות שווה, אנשים כורתים אמנה חברתית.
בעזרת האמנה הם מייעדים את ריבונותם לעם, ובעצם שומרים על חירותם.

רוסו טוען שמצב טבעי בודד אינו מוביל לשלווה וקיים בו חוסר סדר.
האמנה נועדה להחליף מצב זה בשיתוף פעולה ושוויון חוקי.

רוסו מבחין בין הריבון - העם שמצביע על חוקים - לבין הממשלה המבצעת.
הרשות המחוקקת מייצגת את הרצון הכללי, והרשות המבצעת מממשת את החוקים.
הוא סבר שאפשר ליישם את עקרונותיו בצורות ממשל שונות, כל עוד הממשלה משרתת את העם.

רוסו דן בשלושה אופנים של דת: אישית, אזרחית ושלילית (כשהדת מתחרה עם המדינה).
הוא רואה תועלת ב"דת אזרחית" פשוטה שמחזקת ציות לחוק ולחברה.
בראש פרק חשוב ניצבת התזה שמפרידה בין דת וממשל, כדי למנוע כפיפיות כפולה של האזרח.
רוסו גם מבקר דתות שפועלות לאלימות או לאי-סובלנות.

השפעה וביקורת: לרעיונותיו היו תומכים וביקורת חריפה. חלק ראו ברעיונותיו השראה לחידוש פוליטי.
פילוסופים כמו אדמונד ברק התריעו מפניהם, ואחרים כמו עמנואל קאנט העריכו אותם.

מהדורה שנייה - הוצאת רסלינג

הספר נכתב על ידי ז'אן-ז'אק רוסו ב-1762.
רוסו אומר שאנשים צריכים להסכים לחיות יחד.
ההסכמה הזו נקראת אמנה חברתית. אמנה חברתית היא הסכמה לעזור אחד לשני.
הוא גם מדבר על "הרצון הכללי". זהו רצון של כל העם יחד.
לפי רוסו, העם הוא הריבון. ריבון אומר: כל העם יחד יש לו כוח.
הרעיונות האלו השפיעו על המהפכה הצרפתית ועל חוקי מדינות אחרות.

רוסו חשב שמצב שבו כל אדם לבד הוא בעייתי.
לכן מציעים אנשים אמנה חברתית לשמור על שוויון ובטחון.
הם בוחרים חוקים ביחד, והרשויות מבצעות אותם.

רוסו דיבר על דת אישית ופולחן ציבורי פשוט.
הוא רצה דתות שלא יגרמו לשנאה.

היו אנשים שאהבו את הרעיונות שלו.
וחלק חששו שהם יובילו לבעיות בעתיד.