האסכולה המאתורידית (בערבית: ماتريدية) היא זרם תאולוגי מרכזי בתוך האסלאם הסוני. אסכולה כאן פירושה בית-ספר רעיוני; תאולוגי פירושו עוסק באמונות על אלוהים והדת.
האסכולה קרויה על שם אבו מנצור אל-מאתורידי והיא דומה בקריאותיה לאסכולה האשערית. עם זאת יש לה הבדלים חשובים בעיקר סביב מושג האמונה ומקומו של השכל האנושי.
המאתורידים אומרים שאמונה (אימאן, אמונה בלב) נשארת יציבה ולא גדלה או קטנה. מה שיכול לגדול או לקטון הוא טאקווה, יראת שמים או מידת הדתיות וההתנהגות.
עוד טענה חשובה היא שמוח האדם מסוגל לדעת בלי התערבות אלוהית שחלק מהמעשים הם רעים, כמו רצח ושתיית אלכוהול. זו עמדה שנבדלת משל האשעריים, שלפיה המוסר נזקק לגלוי אלוהי.
לגבי מי שלא קיבל את המסר של האסלאם, המאתורידים טוענים שהימצאות האלוהים ברורה, ולכן מי שהיה מסוגל לחשוב אך סירב להאמין, יעמוד בעונש בעולם הבא. מאידך, מי שלא קיבל את המסר אבל מאמין באלוהים עשוי לקבל חנינה.
האסכולה נפוצה באזורי מורשת חניפית, למשל בטורקיה, מרכז אסיה, פקיסטן והודו. אחד הטקסטים העתיקים שמיוחסים לה הוא "אל-עקידה א-טחאוויה".
האסכולה המאתורידית היא קבוצה של אנשים שמסבירים את אמונות האסלאם.
השם בא מאבו מנצור אל-מאתורידי. אסכולה זה כמו קבוצה של רעיונות.
המאתורידים אומרים שאמונה (אימאן, אמונה באלוהים) נשארת יציבה. מה שמשתנה הוא טאקווה, הדתיות והמעשים.
הם גם חושבים שהשכל של האדם יכול להבין שחלק מהמעשים רעים. למשל רצח ושתיית אלכוהול הם רעים.
לגבי אנשים שלא שמעו על האסלאם, המאתורידים אומרים: מי שהיה יכול לחשוב ולא האמין, ייתכן שייתקל בעונש. מי שלא קיבל את המסר אבל מאמין באלוהים יכול לקבל חנינה.
האסכולה נפוצה בטורקיה, מרכז אסיה, פקיסטן והודו. יש לה טקסט עתיק בשם אל-עקידה א-טחאוויה.
תגובות גולשים