האצטדיון שכן בקאסומיגאוקה, בשינג'וקו שבטוקיו. שמו ביפנית: 国立霞ヶ丘陸上競技場 (קוקוריטסו קאסומיגאוקה ריקוג'ו קיוגיג'ו). הרשמית היו בו 57,363 מושבים, אך בפועל כ-48,000 מושבים.
האצטדיון נבנה ב-1958 כדי לשמש כאצטדיון הלאומי של יפן. האירוע המרכזי הראשון בו היו משחקי אסיה ב-1958. הוא היה האצטדיון הראשי של אולימפיאדת טוקיו ב-1964. מאז אירח בין היתר את אליפות העולם באתלטיקה ב-1991, את מיראז' בול (משחקי כדורגל אמריקאי אינטר-אוניברסיטאיים) בשנות ה־1970, 1990, ואת גביע טויוטה הביניבשתי בשנות ה־1980, 2000.
בסוף 2014 האצטדיון נהרס, ובמקומו תכננו לבנות אצטדיון חדש לאולימפיאדת טוקיו 2020. ב-2013 הציגה האדריכלית זהה חדיד תכנית נועזת לאצטדיון של כ-80,000 מקומות עם גג נפתח (גג שניתן לפתיחה וסגירה) ומיזוג. ביולי 2015 ביטלו את התכנית של חדיד בגלל עלות גבוהה ועיצוב שנוי במחלוקת. בעקבות הביטול האצטדיון הוצא מרשימת המארחים של גביע העולם ברוגבי 2019, וגמר הטורניר הועבר ליוקוהמה.
הוצא מכרז חדש, ובדצמבר 2015 נבחרה תוכנית חלופית של האדריכל קנגו קומה. התוכנית זולה יותר, מקורה חלקית ונושאת 68,000 מקומות למשחקים האולימפיים. במידת הצורך ניתן להוסיף יציעים זמניים (מושבים נבנים רק לאירועים) כדי להגיע ל־80,000. סביבת האצטדיון תוכננה להיות ירוקה, וחזיתו החיצונית מתוכננת לכסות בצמחים מטפסים, כמו "גן תלוי".
האצטדיון עמד בקאסומיגאוקה, באזור שינג'וקו בטוקיו. השם היפני שלו הוא 国立霞ヶ丘陸上競技場. הרשמית היו בו 57,363 מושבים. בפועל היו בו כ-48,000 מושבים.
הוא נבנה ב-1958. שם התקיימו משחקי אסיה ב-1958. הוא שימש כאצטדיון הראשי של האולימפיאדה ב-1964. גם נערכו בו תחרויות גדולות אחרות, כמו אליפות עולם באתלטיקה ב-1991.
בסוף 2014 הרסו את האצטדיון. תכננו לבנות אחד חדש לאולימפיאדת 2020. אדריכלית מפורסמת, זהה חדיד, הציעה תכנון גדול עם גג נפתח. גג נפתח הוא גג שניתן להפתח ולסגור.
התכנון של חדיד היה יקר ומשרדו בוטל ב-2015. במקום זה בחרו תכנון זול יותר של האדריכל קנגו קומה. התכנון החדש מקורה חלקית ויהיה לו 68,000 מקומות. אפשר להוסיף מושבים זמניים כדי להגיע עד 80,000. החוץ של האצטדיון יתכסו בצמחים, ויראה כמו "גן תלוי".
תגובות גולשים