האקר (בעברית: פצחן) הוא אדם שמבין מחשבים היטב ומשתמש בכישורים האלה כדי לפתור בעיות או לעקוף מגבלות. במובן היומיומי המילה מזוהה בעיקר עם מי שמנסה לפרוץ מערכות, "האקר אבטחה" או "כובע שחור" במקרה של פריצה לא חוקית.
המילה "האקר" שינתה משמעות לאורך השנים. במקור היא תיארה מי שממציא פתרונות טכניים ולעתים מבצע מעשי קונדס אינטליגנטיים. היום הציבור מרבה לקשר אותה לפריצות, אבל קיימת גם המשמעות של בנייה ויצירה בתוכנה.
האקרים מהאסכולה הוותיקה הם אנשים שחקרו מערכות ותוכנה מתוך סקרנות ורצון להשתפר. הם עבדו על קוד פתוח ופרויקטים כמו יוניקס ולינוקס. דמויות כמו קן תומפסון, דניס ריצ'י, ריצ'רד סטולמן ולינוס טורבאלדס מזוהות עם תרומות חשובות לתוכנה ולמערכות הפעלה.
בתקשורת האקר נתפס לעתים כבעל כישורים לפרוץ רשתות ולנצל חולשות. טכניקות ההאקינג משמשות גם בכלים מזיקים כמו וירוסים או סוסים טרויאניים, ולכן ההשפעה תלויה בכוונה של המבצע.
"כובע לבן" מתאר האקר שעובד לאבטח מערכות. אלה בודקים תוכנות ורשתות כדי למצוא ולדווח על פרצות. חלקם מועסקים בחברות אבטחה וקיבלו הסמכות מקצועיות, כמו הסמכת CEH (Certified Ethical Hacker).
"כובע שחור" הוא מי שמפר את החוק כדי לגנוב מידע, לשנות מערכות או לגרום נזק. מניעיו יכולים להיות אידיאולוגיים או כספיים. כובעים שחורים משתמשים בכלים אוטומטיים ולעתים סוחרים בפרצות שמצאו.
"כובע אפור" הוא מצב ביניים. האקר כזה לא תמיד רוצה להזיק, אך גם לא תמיד מדווח על הפרצות. לעתים מערב שיטות של לבן ושחור יחד.
שמות נוספים כמו "כובע כחול" או "כובע ורוד" צצו למטרות ספציפיות, אך הם פחות נפוצים ולעתים משמשים ללעג.
קראקר מתייחס בדרך כלל למי שמנטרל הגנות תוכנה או מפיץ גרסאות פרוצות. אצל חלק מהאקרים המושג משמש ככינוי גנאי. קראקרים מתמחים בהנדסה לאחור, פירוק תוכנה כדי להבין או לשנות אותה.
הפעילות ההאקית החלה כתרבות ב-MIT בשנות ה-60, במועדוני חובבי טכנולוגיה. מהמועדונים האלו צמחו אנשים שפיתחו תוכנות ומערכות. במהלך השנים המונח הוטבע מחדש בעקבות מקרים של פריצות, דמויות פומביות כמו קווין מיטניק, ופאניקה ציבורית. במאות ה-2000 חלה החרפה בתפיסה: האקר נחשב לעתים כגורם שיכול להזיק לרשתות ולתשתיות.
נכון ל-2008 היו בישראל כ-10,000 בעלי הכשרה האקרית, ורק כ-30% מהם עברו הכשרה רשמית. קיימים קורסים ובתי ספר שמלמדים אבטחת מידע. ב-2006 נערך בישראל Hackathon בהשראת DEF CON, ובהמשך פועלות קהילות מקומיות.
בישראל היו פריצות בולטות: ב-1986 תלמיד שתל ידיעה כוזבת בעיתון. ב-2011 נפרצו דפי פייסבוק של חברות וארגונים. בשנים 2011, 2013 התרחשו פריצות פוליטיות ומבצעי סייבר נגד אתרים ממשלתיים ואזרחיים, כולל מתקפת OpIsrael ב-2013. ב-2012 דווח על פריצה גדולה שגנבה פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים. ב-2015 ו-2022 נרשמו מתקפות נוספות על אתרים ותשתיות, שחלקן הושוו למאבקים פוליטיים.
העיסוק בהאקינג נחלק בין אלו שמשתמשים בכישוריהם כדי לשפר אבטחה, לבין אלו שפועלים למטרות פליליות או אידאולוגיות. רבים מההאקרים כיום עובדים בחברות אבטחה כדי לחזק מערכות.
האקר (פצחן) הוא אדם שיודע הרבה על מחשבים. לפעמים הוא פותח פתרונות חכמים. לפעמים הוא מנסה לפרוץ.
יש סוגים שונים של האקרים. הם נבדלים לפי הכוונה שלהם.
אלה אנשים שסקרנים על תוכנה. הם בנו תוכנות כמו יוניקס ולינוקס. הם רצו ללמוד ולתקן קוד.
חלק מההאקרים עובדים על רשתות אינטרנט. הם יכולים למצוא חולשות ולדווח עליהן.
כובע לבן הוא האקר שעוזר לאבטח מחשבים. הוא מוצא בעיות ודואג לתקן אותן.
כובע שחור מנצל פרצות בלי רשות. הוא פוגע במערכות או גונב מידע. זה לא חוקי.
כובע אפור נמצא באמצע. הוא לא תמיד עוזר ולא תמיד פוגע.
קראקר משנים תוכנה כדי להסיר הגנות. לפעמים הם מפיצים גרסאות לא חוקיות.
הכל התחיל בקבוצה ב-MIT בשנות ה-60. מאז האקרים התפתחו והפכו לנושא חשוב באינטרנט.
בישראל יש אלפי אנשים עם הכשרה בהאקינג. מתקיימים מפגשי האקרים ואירועים שבהם מתאמנים ומלמדים.
בישראל קרו כמה פריצות בולטות. למשל: תלמיד שטעה בעיתון, פריצות בעמודים של חברות, ומתקפות נגד אתרים. בעקבות זאת הוקמו צוותים ומערכות להגנה.
