הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית

הארגון הבין־לאומי לתעופה אזרחית (ICAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות. הוא מנסח את העקרונות וההיבטים הטכניים של התעופה האזרחית הבינלאומית. תפקידו לקדם תכנון ופיתוח של תעבורה אווירית בטוחה ומסודרת.

הארגון תקשר עם רשויות התעופה במדינות. הוא מסדיר תקנים לתקנות, הכשרה ורישוי. מועצת ה-ICAO קובעת את הפרוטוקול לחקירות תאונות אוויריות. מדינות החתומות על אמנת שיקגו, שהיא האמנה לתעופה אזרחית בין־לאומית, מיישמות פרוטוקול זה.

מקום מושבו של ה-ICAO במונטריאול, קנדה. ה-ICAO שונה מ-IATA, שהיא איגוד מסחרי של חברות תעופה. בישראל, רשות התעופה האזרחית מקשרת בין המדינה ל-ICAO ומסדירה את התעופה המקומית.

ה-ICAO קובע קודים לזיהוי שדות תעופה וחברות תעופה. קוד שדה תעופה של ICAO הוא בעל ארבע אותיות. קוד חברת תעופה הוא בשלוש אותיות. IATA מתכננת לעבור בעתיד לשיטה זו.

הארגון גם מגדיר קודים לסוגי מטוסים. קוד כזה מופיע לעיתים בכרטיס הטיסה. למשל, גרסאות שונות של בואינג 747 מסומנות כ־B741, B742 או B743, לפי הדגם.

ל-ICAO יש גם כללים לשמות קריאה בקשר רדיו. שם הקריאה כולל שלוש אותיות כתובות ומילה או לשיים מדוברת. למשל, קוד חברת אייר לינגוס הוא EIN ושם הקריאה שלה הוא "שמרוק". קוד יפן איירליינס הוא JAL ושם הקריאה שלה הוא "Japan Air". כך טיסת EIN111 תכתב כ־EIN111 ובקשר תישמע "Shamrock One-One-One".

ה-ICAO קובע גם את התקן למספרי רישום של מטוסים, הכוללים קוד מדינה.

האמנה על תעופה אזרחית בין־לאומית, הידועה כאמנת שיקגו, מתוארת על ידי ה-ICAO כמסמך ה"חוק" הרשמי שלו (ICAO Doc 7300/8). המסמך כולל נספחים רבים שעוסקים בהיבטים שונים של התעופה.

בין הנושאים המרכזיים שמופיעים בנספחים: רישוי צוות אוויר, כללי התעופה (כללי תעופה הם החוקים לטיסות), תפעול מטוסים, רישום כלי טיס, כשירות אווירית של מטוסים (אווירונאוטיות), חיפוש והצלה, חקירות תאונות, תכנון מסלולים ושדות תעופה, שירותי מידע אווירונאוטיים, איכות הסביבה (רעשים) ובטחון התעופה.

ה-ICAO מנסח תקנים להיבטים טכניים בתעשייה. דוגמה לכך היא התקן לשיטת הטיפול במסרים אווירונאוטיים (AMHS), מערכת תקשורת להעברת מסרים תפעוליים בין סוכנויות תעופה.

ה-ICAO מחלק את העולם לשבעה אזורים. בכל אזור פועל משרד אזורי שמטפל בנושאים מקומיים. המשרדים הבולטים נמצאים בבנגקוק (אסיה־פסיפיק), קהיר (המזרח התיכון), דקר (מערב/מרכז אפריקה), לימה (דרום אמריקה), מקסיקו סיטי (צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריבים), ניירובי (מזרח/דרום אפריקה) ופריז (אירופה וצפון האוקיינוס האטלנטי).

ה-ICAO הוא ארגון של האו״ם שעוזר לתעופה הבין־לאומית לעבוד טוב ובטוח. הארגון אומר מה הכללים לצנחנים, לטייסים ולשדות תעופה.

הוא נמצא בעיר מונטריאול בקנדה. זה שונה מ-IATA. IATA היא איגוד של חברות תעופה, ולא ארגון של מדינות.

ל-ICAO יש קודים שמזהים שדות תעופה וחברות תעופה. קוד שדה הוא בעל ארבע אותיות. קוד חברה הוא בעל שלוש אותיות. יש גם קודים למודלים של מטוסים. כל קוד יכול להופיע על כרטיס טיסה.

ה-ICAO נותן גם שמות לקריאה בקשר רדיו. שם הקריאה מיועד לזיהוי מדויק בזמן טיסה.

יש לארגון אוסף כללים שנקראים אמנת שיקגו. באמנה יש נספחים על נושאים חשובים. הם מדברים על רישוי טייסים, בטיחות המטוסים, חיפוש והצלה וחקירות תאונות.

הם גם מגדירים תקנים טכניים. דוגמה היא מערכת להעברת הודעות אוויריות (AMHS). זו מערכת תקשורת בין משרדי תעופה.

הארגון מחלק את העולם לשבעה אזורים. יש משרדים בבנגקוק, קהיר, דקר, לימה, מקסיקו סיטי, ניירובי ופריז. כל משרד עוזר למדינות באזור לעבוד לפי החוקים.