פרוטוקול מונטריאול

הסכם מונטריאול על חומרים המכלים את שכבת האוזון הוא אמנה בין-לאומית שנועדה להגן על שכבת האוזון (שכבת גזים גבוה באטמוספירה המגנה על כדור הארץ מפני קרינה מזיקה). ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989 ונחתם ב-16 בספטמבר 1987. מאז נוספו לו חמישה תיקונים שהרחיבו את הרשימה של חומרים מסוכנים והקימו מנגנונים לתמיכה במדינות מתפתחות.

פרוטוקול מונטריאול קבע הפחתות הדרגתיות בייצור ובצריכה של כמעט 100 כימיקלים תעשייתיים שפוגעים באוזון. חלק מהחומרים הללו פולטים גם גזי חממה שתורמים לשינויי אקלים. כל מדינות האו"ם (198 מדינות) אישרו את ההסכם, וה־UNEP (התוכנית הסביבתית של האו"ם) הובילה את המשא ומתן וסייעה במדידות, בקרה והעברת טכנולוגיות.

בשנות השבעים והשלושים של המאה העשרים עלה המודעות לנזק לאוזון בעקבות שימוש ב־CFC וחומרים דומים. בשנת 1985 הוסכם על אמנת וינה כמסגרת לשיתוף מידע ומחקר. על בסיס המסגרת הזו נוצר פרוטוקול מונטריאול ארבע שנים אחר כך.

בשנת 1991 הוקמה קרן רב־צדדית כדי לסייע למדינות מתפתחות לעבור לחלופות סביבתיות. הקרן מנוהלת על ידי ועדה שמכילה נציגים ממדינות תורמות ומתפתחות. הכספים נועדו לכסות המרה תעשייתית, סיוע טכני והדרכה, והם מקור מרכזי לעמידה ביעדי הפרוטוקול.

הפרוטוקול הוביל לירידה חדה בייצור ובשימוש בחומרים הפוגעים באוזון. ב-2019 נצפה החור באוזון בגודל הקטן ביותר מאז שנות השמונים. הקרן התמיכה בפעילויות בשווי מעל 2.9 מיליארד דולרים. ההפחתה בשימוש בחומרים אלה מנעה כמיליון עד שני מיליון מקרי סרטן עור בשנה.

ישראל אשררה את ההסכם ב-1992. בישראל הונהגו תקנות ב-2004 ליישום ההסכם. ישראל הייתה יצרנית מרכזית של מתיל ברומיד (גז ששמש לחיטוי קרקע ופוגע באוזון). במדינות מפותחות יצא חומר זה משימוש בשנת 2005, פרט לשימושים קריטיים. ישראל צמצמה את השימוש במתיל ברומיד באופן משמעותי, וההמשך מחייב מציאת חלופות לחיטוי קרקע. ייבוא הגזים נשלט על ידי מינהל הסביבה ופיתוח בר־קיימא במשרד התמ"ת. פעילויות הדרכה והחלפת טכנולוגיות נערכו גם עם גוף האו"ם וארגונים נוספים.

הסכם מונטריאול נחתם ב-1987 והחל לפעול ב-1989. ההסכם מגן על שכבת האוזון. שכבת האוזון היא שכבה באוויר שמגנה עלינו מקרני שמש מזיקות.

המטרה היא להפסיק שימוש בחומרים שמרסקים את השכבה. החומרים האלה שימשו בתעשייה ובחקלאות. הרבה מדינות הצטרפו להסכם. התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) עזרה למדינות ללמוד ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות.

בשנת 1991 הוקמה קרן שנותנת כסף ועזרה למדינות עניות. כך הן יכולות להפסיק להשתמש בחומרים המזיקים ולמצוא דרכים בטוחות יותר.

הסכם מונטריאול הצליח: ייצור ושימוש בחומרים המזיקים ירדו מאוד. ב-2019 החור באוזון היה הקטן ביותר מאז שהתחילו למדוד. הקרן תמכה בפרויקטים בשווי מעל 2.9 מיליארד דולרים. ההפחתה בחומרים הצילה אנשים ממחלות עור.

ישראל אשררה את ההסכם ב-1992. ב-2004 נכנסו תקנות שמיישמות את ההסכם כאן. בעבר ייצרה ישראל הרבה מתיל ברומיד. מתיל ברומיד הוא גז ששימש לחיטוי קרקע (לטיפול בקרקע לפני שנטעים). בשנים האחרונות ישראל הפחיתה את השימוש בו. עדיין מחפשים דרכים בטוחות וחדשות לטפל בקרקע.