"הבר בפולי ברז'ר" (Un bar aux Folies Bergère) הוא ציור של אדואר מאנה משנת 1882. זהו שמן על בד בממדים 97x130 ס"מ.
פולי ברז'ר היה מועדון פריזאי עם מופעי וראייטי (מופעי בידור עם שירים וריקוד). לעיתים היו בו גם נשפים שבהם הופיעו פרוצות. מבקר האמנות פול אלקסיס תיאר את המוזגת כ"נערה יפהפייה, חיה באמת, מודרנית באמת".
מאנה צייר את היצירה שנה לפני מותו, כשהיה חולה. במוזגת, סוזון, אפשר להרגיש עצב עדין מתחת להבעת השעמום שלה. היא מוקפת באור החשמל - סמל של חידוש ועיר מודרנית - אך מרוחקת ומוסחת.
הציור מפורסם גם בגלל סטייה מכללי הפרספקטיבה (פרספקטיבה = חוקי הציור שמראים איך עצמים נראים במרחק). במראה רואים את הלקוח שמדבר עם המוזגת, אבל לא רואים את גופו כפי שציפו. הכוונה של מאנה הייתה שמי שעומד מול הציור, כלומר אנו הצופים, תופס את מקומו של הלקוח.
מעבר לסוזון והבר המלא במשקאות, רוב המשטח מלא בהשתקפויות בלבד. מריחות צבע כחולות-אפור מעבירות את אווירת העשן וההמולה. בתוך ההשתקפויות מופיעים דיוקנאות קטנים של ידידיו של מאנה, מרי לורן וז'ין דמארסי. בפינה העליונה, מעל נורות החשמל, נראית השתקפות של רגליים במגפיים ירוקים, רגליה של לוליינית הטרפז, שמסמלת את חיי הבידור במועדון.
זה ציור של אדואר מאנה משנת 1882. הציור הוא שמן על בד. הוא בגודל 97 על 130 ס"מ.
הבר נמצא במקום שנקרא פולי ברז'ר. שם היו מופעים עם שירים וריקודים. במרכז הציור עומדת מוזגת. מוזגת - האישה שמגישה משקאות בבר. שמה סוזון.
מאנה צייר את הציור שנה לפני מותו, כשהיה חולה. סוזון נראית קצת עצובה ובודדה. סביב לה זוהרת תאורת חשמל חדשה.
מאחורי הבר יש מראה. מראה = תמונה שמשקפת את מה שנמצא מאחור. רוב מה שרואים בציור הוא השתקפויות במראה. מעל הנורות רואים זוג רגליים במגפיים ירוקים. אלו הרגליים של לוליינית שמופיעה על חבל גבוה.
הציור מראה איך העיר והבידור יכולים להיות נוצצים וחיים, ועדיין ליצור תחושה של בדידות.
תגובות גולשים