הברה

הברה היא יחידה פונולוגית שמאגדת הגאים לפי מידת הסונוריות שלהם. סונוריות היא עד כמה הצליל בולט או מהדהד. ההברות בונות מילים; מילה עשויה להיות מהברה אחת או ממספר הברות.

כל הברה כוללת גרעין אחד בלבד. הגרעין הוא החלק עם הסונוריות הגבוהה ביותר. ברוב השפות הגרעין הוא תנועה. יש גם שפות שבהן גרעין יכול להיות עיצור הברתי (עיצור שמתנהג כמו תנועה).

מלבד הגרעין, להברה יש לעתים "ראש" (Onset), עיצור או עיצורים לפני הגרעין, ו"זנב" (Coda), עיצור או עיצורים אחרי הגרעין.


ניתן לחלק הברות לפי קריטריונים שונים. הקריטריון הנפוץ הוא קיום/אי־קיום זנב ומספר העיצורים בו.

סוג שבו אין זנב; ההברה מסתיימת בתנועה.

סוג שבו יש זנב, ההברה מסתיימת בעיצור.


לפי סולם המסומננות, ההברה המעט־מסומנת ביותר היא CV, ראש וגרעין ללא זנב. לכן בכל השפות יש בדרך כלל הברה פתוחה. עם זאת, יש שפות שאוסרות הברה סגורה (CVC).

רמת הסונוריות המותרת בזנב משתנה בין שפות. למשל, המילה המושאלת מאנגלית "פופקורן" נתפסת בעברית בדרך כלל כהברה בת שלוש הברות ("פופ-קו-רֶן"). דוברי אנגלית רבים מבטאים אותה כשתי הברות, כי באנגלית זנב עם סונוריות גבוהה מותר.

הברה היא יחידת צליל במילה. סונוריות (כמה הקול נשמע) עוזרת לקבץ הצלילים.

בכל הברה יש גרעין אחד. הגרעין הוא החלק החזק ביותר, בדרך כלל תנועה. לפעמים גרעין יכול להיות גם עיצור שמתחיל לתפקד כתנועה.

לפני הגרעין יכולים לעמוד עיצורים. קוראים להם "ראש" (Onset).
אחרי הגרעין יכולים להיות עיצורים. קוראים להם "זנב" (Coda).

יש הברות שסתם מסתיימות בתנועה. אלה נקראות הברות פתוחות. יש הברות שמסתיימות בעיצור. אלה נקראות הברות סגורות.

הצורה הנפוצה ביותר היא CV, ראש ותנועה בלי זנב. לכן הרבה שפות אוהבות הברות פתוחות.

דוגמה: המילה "פופקורן". בעברית רבים אומרים "פופ-קו-רֶן" בשלוש הברות. באנגלית אומרים אותה לרוב בשתי הברות.