הבריגדה היהודית

הבריגדה היהודית (Jewish Brigade Group) הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה ברובה מיהודים מהיישוב בארץ ישראל. ההחלטה להקים אותה התקבלה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ביולי 1944, ומשרד המלחמה הבריטי הודיע בפומבי על הקמתה ב-20 בספטמבר 1944. המפקד הראשי היה בריגדיר לוי בנימין, יהודי יליד קנדה.

הקמת הבריגדה הייתה בעלת משמעות לאומית. זו הייתה יחידת מלחמה בריטית שכל חייליה ומפקדיה היו יהודים מארץ ישראל, וששמרה על סמלים ושפה עברית. המוסדות הציוניים ראו בבריגדה גם אימון לצבא העתידי של היישוב וגם אמצעי להצלת יהודים בגולה.

הבריגדה הורכבה משלושה גדודי חיל רגלים (גדוד, יחידה צבאית גדולה) לצד יחידות תותחנים ועזר. בתחילת דרכה מנתה כ-2,500 חיילים ובשיאה כ-5,000, שהם כ-13% מכלל המתנדבים מהיישוב לצבא הבריטי.

הבריגדה לחמה בחזית האיטלקית במהלך פורצת האביב של בעלות הברית. היא נלחמה בעיקר במארס, אפריל 1945, בסיוע לפריצת קו ההגנה הגרמני בצפון איטליה, וכללה שלושה שבועות של לחימה ממשית. הקרבות כללו פעולות בעמק הפו ובמערכת סביב נהר הסניו. מספר ההרוגים היה כ-30 וכ-150 נפצעו.

עם תום הלחימה המשיכו חיילי הבריגדה במשימות ממשל צבאי. הם סייעו לשארית הפליטה (שארית הפליטה, ניצולי השואה) בדרכים פרקטיות: ארגנו מקומות מגורים, הביאו מזון, וסייעו בארגוני עליה לארץ ישראל.

בטרוויזיו, ממשולש הגבולות בין איטליה, אוסטריה ויוגוסלביה, השתמשו רבים מהניצולים בדרך שדרכה הבריגדה שלטה במעברי גבול כדי להגיע לנמלים. חלק מחיילי הבריגדה פעל בשיתוף עם תנועת הבריחה והיו מעורבים במבצעים להעברת פליטים. הפעולות הללו זכו להתנגדות או איסור מצד הצבא הבריטי בחלקן.

חיי התרבות בבריגדה היו פעילים: הופעות, להקות ותיאטרון במסגרת ENSA (ארגון בריטי לבידור הצבא). הופיעו גם זמרים ותזמורות, והתקיימה פעילות תרבותית במחנות ובבתי חולים.

הבריגדה הוציאה עיתונים עבריים כמו "המאבק" ו"החייל", שהעניקו לחיילים זירה לדעות, חדשות ושירה.

הבריגדה פורקה רשמית בקיץ 1946. ניסיון הלחימה וההכשרה שקיבלו יוצאי הבריגדה השפיעו על בניית צה"ל ועל הנהגה צבאית בזמן מלחמת העצמאות. חיילים ומפקדים רבים שנלחמו בבריגדה התמקמו לאחר מכן בתפקידי מפתח בצה"ל.

הנצחת הבריגדה כוללת מוזיאונים ותערוכות באיטליה ובישראל, אנדרטאות ביער משמר איילון ובזכרון יעקב, ושמות רחובות בערים רבות. כמו כן נוסד אגף ייעודי להנצחתה במוזיאון בית הגדודים.

- ההכרזה הציבורית על הקמת הבריגדה עוררה שיקולי תעמולה בממשלת בריטניה.
- חלק מהרבנים הצבאיים הגיעו מארץ ישראל ודאגו לצורכי דת ולנישואים לחיילים לאחר המלחמה.
- הבריגדה טיפלה גם בפעולות חינוך ותרבות עם העקורים עד לעלייתם לארץ.

הבריגדה היהודית הייתה יחידה צבאית גדולה (חטיבה) בצבא הבריטי. היא כללה בעיקר יהודים מארץ ישראל. החליטו להקים אותה בקיץ 1944.

החיילים התאמנו במצרים ואז יצאו לאיטליה. שם לקחו חלק בקרבות בסוף המלחמה ב-1945. הבריגדה נלחמה כדי לדחוק את הגרמנים מהצפון של איטליה.

בערך 5,000 חיילים שירתו בבריגדה. כ-30 חיילים נהרגו וכ-150 נפצעו.

הבריגדה עזרה לניצולי השואה (שארית הפליטה, אנשים שהצליחו לשרוד בזמן השלטון הנאצי). החיילים אספו פליטים, דאגו להם ומסרו רבים מהם לנמלים כדי שיעלו לארץ ישראל.

בחלק מהמקרים זו הייתה דרך שלא הייתה מותרת על ידי הבריטים. למרות זאת, הבריגדה סייעה להרבה אנשים.

הייתה גם פעילות תרבות: הופעות, להקות, ועיתונים בעברית. חיילים כתבו ושיחקו כדי לשמור על רוח טובה.

הבריגדה פורקה ב-1946. הרבה חיילים שלה עזרו לבנות את צבא ישראל החדש.

יש מוזיאונים, אנדרטאות ושמות רחובות שמנציחים את הבריגדה בארץ.