גאורגיוס השני, מלך היוונים

גאורגיוס השני (19 ביולי 1890, 1 באפריל 1947) היה מלך יוון. שלט בשתי תקופות: 1922, 1924 ושוב 1935, 1947. שלטונו נחת על רקע משבר פוליטי, דיקטטורה, מלחמת העולם השנייה ומלחמת אזרחים.

גאורגיוס נולד בארמון טאטוי. אביו היה קונסטנטינוס הראשון ואמו נסיכת פרוסיה. משפחתו הייתה קשורה למלכים באירופה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה אביו הוגלה, וגאורגיוס יצא עמו לגלות (שהייה במדינה זרה). ב-1920 חזר עם משפחתו ליוון. ב-1921 נישא לנסיכה אליסאבטה מרומניה. הזוג לא הוליד ילדים והתגרש ב-1935.

ב-27 בספטמבר 1922 עלה לכס המלוכה אחרי ויתור אביו. תבוסת יוון בטורקיה גרמה לגל פליטים גדול של כמיליון וחצי איש, ולחוסר יציבות פוליטי. בשנת 1923 כופה עליו לצאת שוב לגלות, וב-1924 הוכרזה רפובליקה והוא הושמט מאזרחותו ורכושו הוחרם.

בין 1924 ל־1935 חוותה יוון אי־יציבות ופוליטיקה סוערת. ב־1935 בוצעה הפיכה צבאית בראשות גנרל קונדיליס, נערך משאל עם שנוי במחלוקת, ותוצאות רשמיות הצביעו על חידוש המלוכה. גאורגיוס שב ליוון ב־25 בנובמבר 1935.

בוויכוח על האופק המדיני מינה גאורגיוס את הגנרל יואניס מטאקסס לראש ממשלה. מטאקסס קידם ב־4 באוגוסט 1936 משטר דיקטטורי (דיקטטורה = שלטון מרכזי חזק שאינו מאפשר מפלגות חופשיות). בממשלו נאסרו מפלגות, הושמה צנזורה, ונאסרה פעילות קומוניסטית. מדיניות החוץ הושפעה מטענות פרו‑בריטיות מצד המלך, אף שמטאקסס נטה לגרמניה.

ב־28 באוקטובר 1940 פלשה איטליה ליוון. הישגי היירוט היווניים הראשוניים הדפו את המתקפה האיטלקית. ב־אפריל 1941 התערבה גרמניה ופלשה ליוון; הצבא היווני והכוחות הבריטיים הובסו והמדינה נכבשה בתוך שבועות.

כאשר הוורמאכט התקרב לאתונה, גאורגיוס עזב לגלות. הוא ופמלייתו פונו בכוח ימי בריטי לכרתים ואז לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר מכן שהה זמן מה בבריטניה. בתקופת הכיבוש הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כראש המדינה והנהיג ממשלה בגלות. באותה עת צמחו ביוון תנועות התנגדות גדולות, בראשן חזית השחרור הלאומית (EAM) וצבא השחרור העממי (ELAS), שהיו גם בסיס למתחים פנימיים שהובילו למלחמת אזרחים.

הנושא השנוי במחלוקת של שובו עורר ויכוחים גם בגולה. פרסום שגוי של מכתב שבו הושמטה המילה "תאריך" עורר שמועות לגבי כוונותיו.

ב־24 בספטמבר 1944 נכנס צבא בריטי ליוון ושחרר אותה. גאורגיוס נמנע לשוב מיידית, ובלחץ בעלות הברית מינה כעוצר את הארכיבישוף דמסקינוס, עד להכרעה במשאל עם.

בבחירות המיוחדות ב־31 במרץ 1946 זכו כוחות המלוכה, שכן השמאל החרים את הבחירות. ב־1 בספטמבר 1946 נערך משאל עם על המלוכה; התוצאה הרשמית הייתה 69% בעד חידוש המלוכה, ותמיכה גבוהה בשובו של המלך.

גאורגיוס שב ליוון ב־26 בספטמבר 1946 ומצא נזק בחצר המלכות. מלחמת האזרחים התחדשה ב־1947, כאשר הצד הקומוניסטי זכה בסיוע חיצוני ממדינות שכנות, והצד הממשלתי נתמך על ידי ארצות הברית.

ב־31 במרץ 1947 נמצא גאורגיוס חסר הכרה בארמון ומת ביום הבא. אחיו פאבלוס עלה לשלטון. כעצה לסגנו הותיר מילת חוכמה: "הכלי החשוב ביותר עבור מלך ביוון הוא המזוודה".

גאורגיוס השני (1890, 1947) היה מלך יוון בשני שלבים קצרים. חייו עברו בין גאות ושפל.

נולד בארמון טאטוי. אביו היה המלך קונסטנטינוס. כשהיה צעיר יצא לגלות, כלומר גר במדינה אחרת לתקופה.

ב־1922 עלה לכס המלוכה. לאחר תבוסה בטורקיה הגיעו ליוון הרבה פליטים. פליטים הם אנשים שעזבו את בתיהם בגלל מלחמה.

ב־1924 הכריזו על רפובליקה והוא הוגלה. נישא לנסיכה אליסאבטה ואז התגרש.

ב־1935 חזר להיות מלך אחרי בחירות שנוי במחלוקת. הוא מינה את יואניס מטאקסס לראש ממשלה.

ב־1936 הכריז מטאקסס על דיקטטורה. דיקטטורה זה שלטון חזק שאינו מרשה מפלגות חופשיות.

ב־1940 איטליה תקפה את יוון. היוונים הצליחו לבלום את המתקפה בהתחלה.

ב־1941 פלשה גם גרמניה וכבשה את המדינה. המלך ברח עם ממשלתו לכרתים ואחר כך למצרים ולבריטניה.

ביוון פעלו תנועות התנגדות רבות נגד הכיבוש. אחרי השחרור החלו גם מריבות פנימיות שזה הביא למלחמת אזרחים.

ב־1946 נערך משאל עם, והתוצאה הרשמית הייתה שחידשו את המלוכה. גאורגיוס שב ליוון בספטמבר 1946.

ב־1947 המשכה המלחמה הפנימית, וב־31 במרץ 1947 הוא נמצא חולה ומת ביום הבא. אחיו פאבלוס הפך למלך.

עבורו הייתה דרך חיים קשה, וכתב משפט קצר על חייו: "המזוודה חשובה למלך".