הבריגדות האדומות (Brigate Rosse) היא קבוצת מחתרת טרוריסטית איטלקית שקמה בתחילת שנות ה־70. היא תוארה כמרקסיסטית, כלומר דגלה ברעיונות של קרל מרקס ובשינוי חברתי וכלכלי לטובת מעמד העובדים. בשיא כוחה הושמו לה יותר מאלפי פעולות אלימות בשנות השבעים והשמונים. היום הארגון מצומצם מאוד ונחשב לפחות משפיע.
הארגון נוסד בתחילת 1970 בידי רנאטו קורצ'ו ומרגריטה קאגול מצפון איטליה. מטרתו הייתה להביא למה שהוא כינה מלחמת מעמדות, נגד כוחות פאשיסטים ולמען זכויות העובדים. בתחילה תמך בפעילות ארגוני עובדים בערים כמו מילאנו וטורינו.
בשנותיה הראשונות חטפה הבריגדה אישים בכירים בתעשייה ובממסד, ושחררה חלקם מאוחר יותר. ב־1974 בוצעו הריגות של פעילים נאו־פאשיסטים, ושני ממייסדיה נעצרו ונידונו למאסר. הפעילות התרחבה לרומא, ונציה וג'נובה, וכללה חטיפות של פוליטיקאים ונציגי כוחות הביטחון.
לבני ארגונים אחרים ולחלק מהציבור היה קשה לתמוך באלימות. כמו כן הועלו טענות, שלא אושרו, על קשרים עם שירותי ביון זרים ועם ארגונים מחוץ לאיטליה.
ב־16 במרץ 1978 חטפו אנשי הבריגדה את אלדו מורו, מנהיג מפלגת הנוצרים־דמוקרטים וראש ממשלה לשעבר. מורו נרצח לאחר 56 ימי שהייה בשבי. האירוע זעזע את איטליה. המשטרה חוזקה, הציבור והימין והשמאל גינו את המעשה. התמיכה בארגון הצטמצמה מאוד. לאחר האירוע הועלו גם תאוריות קונספירציה על מעורבות של כוחות זרים.
ב־1984 הארגון התפצל לשתי סיעות: הבריגדות האדומות‑PCC (רוב) והבריגדות האדומות‑UCC (מיעוט). מנהיגים כלואים, כולל המייסדים, הצהירו כי אין טעם במאבק אלים.
נפילת הגוש הקומוניסטי וגלי מעצרים בסוף שנות השמונים החלישו את הארגון. ב־2005 ארבעה מחברים נדונו למאסר עולם על פשע פוליטי מ־2002. כיום מונה הארגון לפי ההערכות כמה עשרות חברים ואינו מצליח לבצע פעולות בהיקף שהיה לו בעבר.
הבריגדות האדומות היא קבוצה איטלקית שקמה בשנות ה־70. הם השתמשו באלימות כדי לנסות לשנות את המדינה. טרוריסטית, משתמשת באלימות כדי לפחוד ולהשיג מטרות פוליטיות. מרקסיסטית, מאמינה ברעיון של שוויון כלכלי לעובדים.
הארגון הוקם בידי שני צעירים. בהתחלה תמך בעובדים והעביר מחאות. לאחר זמן החל לחטוף אנשים ולפגוע ביריבים פוליטיים. חלק מפעולותיו הובילו למעצרים.
ב־1978 חטפו אנשי הקבוצה את אלדו מורו, שהיה ראש ממשלה לשעבר. אחרי 56 ימים מורו מת בזמן שהיה בשבי. המעשה גרם לזעזוע גדול באיטליה. אחרי זה רוב הציבור הפסיק לתמוך בארגון.
ב־1984 הקבוצה התפצלה לשתי קבוצות. כמה מנהיגים בכלא כבר אמרו שלא כדאי להמשיך באלימות.
בסוף המאה ה־20 הקבוצה נחלשה מאוד. היום יש לה כמה עשרות חברים בלבד. חלק מחבריה נדונו למאסר על פעולות שביצעו מאוחר יותר.
תגובות גולשים