ההתפתחות העירונית של חיפה

תכנון העיר של חיפה יוצא דופן. זה נובע מצורת השטח (טופוגרפיה - איך ההר והעמק נראים) ומההיסטוריה של האזור.

בתל שקמונה נמצאו שרידים לכפר דייגים מהמאה ה-16 לפני הספירה. בתל אבו הואם היה נמל מאז המאה ה-15 לפני הספירה ועד התקופה ההלניסטית-רומית. לאורך הדרך שעברה במקום שבו היום חיפה נוצרו כפרים שונים. ארבעה יישובים חיו יחד בשטח העיר המודרנית: שקמונה, אבו הואם, ומוקדים במקום דרך העצמאות ובת גלים.

בתחילת המאה ה-18 חיפה הייתה כפר דייגים קטן. דאהר אל-עומר החריב את העיר הישנה ובנה מצפון-מזרח עיר מוקפת חומה. בעיר היו שני שערים שהובילו לעכו ויפו, מצודה (בורג' א-סלאם), בית מכס ובית ממשל (הסראייה). עיר זו התקיימה עד 1949, אז נהרסה חלקית על ידי ממשלת ישראל.

ההתיישבות מחוץ לחומות החלה עם המושבה הגרמנית ב-1868. בשנות ה-90 של המאה ה-19 נבנתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות, ארד אל-יהוד.

בתחילת המאה ה-20 השכונות היהודיות גדלו מערבה ודרומה. בניין הטכניון ובית הספר הריאלי בהדר הכרמל היו מבנים מרכזיים באזור.

המתכנן הבריטי פטריק גדס תכנן תוכנית-אב לאזורי הדר, מרכז הכרמל ואחוזה. ריכרד קאופמן תכנן את שכונת הדר הכרמל כ'עיר גנים' - שכונת מגורים עם שטחים ירוקים וללא מסחר.

הבנייה בשנות ה-20 הייתה אקלקטית - שילוב של מוטיבים ים-תיכוניים וסגנון בינלאומי. האדריכל אלכסנדר ברוולד מזוהה עם סגנון זה, והוא תכנן את טכניון הישן.

סר פטריק אברקרומבי תכנן את אזור מפרץ חיפה. לפי תוכניתו נבנו אזורי תעשייה, שדה תעופה, מתקני נפט ובתי זיקוק. הבריטים ייבשו אזורים מצפון כדי לבנות מסילת ברזל ומרכז מסחרי סביב רחוב המלכים (היום רחוב העצמאות). הרחוב נבנה בסגנון מנדטורי - סגנון רשמי מתקופת המנדט הבריטי.

נמל חיפה נפתח ב-1933 ורחוב המלכים הפך למרכז המסחר.

העיר הייתה בפועל מחולקת לשתי 'ערים': העיר התחתית לרוב ערביות, והדר כרמל שהפכה לגרעין התיישבות עברי. בתקופה זו הופסקה הדרישה לצפות בתים באבן, והחלו לצפותם בטיח אחרי פתיחת מפעל המלט נשר.

בשנות ה-30 הוקמו מבנים חשובים כמו בית החולים רמב"ם (1937), גן בוטני בכרמל (1938) ושוק תלפיות (1940). שכונת בת גלים נבנתה כעיר גנים גם היא.

בשנות ה-50 נבנו שיכוני מגורים בסגנון שמושפע מלה קורבוזיה. אלו היו בלוקים של בטון שנועדו לאכלס עולים חדשים ולהוציאם מהמעברות. באותן שנים נבנה גם מקדש הבאב עם כיפה מוזהבת, שסימל את הגנים הבהאיים.

בשנות ה-60 וה-70 נבנו בניינים שמשנו את קו הרכס של הכרמל. סגנון ברוטליסטי הוא סגנון שמדגיש בטון חשוף וצורות קובייתיות. דוגמאות בולטות הן מלון דן כרמל (1961, 1963), מלון נוף ומגדל אשכול שתכנן אוסקר נימייר. גם תחנת האוטובוס המרכזית נבנתה בסגנון כבד ובטון.

בשנת 1980 נבנו מגדלי דן פנורמה, שניתן לראותם מרחוק ומשברים את קו הרכס. בשנים אלה הושלמה גם בניית מבני הגנים הבהאיים בסגנון נאו-קלאסי (סגנון שמחזיר מוטיבים קלאסיים).

בתקופה האחרונה נבנו מבנים פוסט-מודרניים, שמשלבים צורות מודרניות וסמלים עירוניים. בין המבנים הבולטים: מגדל המפרש ובניין בתי המשפט שבנוי בצורת ספינה, שמסמלת את הקשר של חיפה לים. קריית הממשלה על שם רבין נבנתה בשטח שבו שכנה עד 1949 העיר העתיקה של חיפה.

חיפה נבנתה על הר הכרמל. צורת ההר והשינויים בהיסטוריה עיצבו את העיר.

לפני אלפי שנים היו כאן כפרי דייגים בתל שקמונה ובתל אבו הואם. במקום עברו דרכים ונמלים.

דאהר אל-עומר בנה עיר מוקפת חומה במאה ה-18. בעיר היו שערים לעכו וליפו, מצודה ובית ממשל. העיר הזאת עמדה עד 1949.

בשנת 1868 הוקמה המושבה הגרמנית. אחר כך נבנו שכונות חדשות מחוץ לחומה.

בתחילת המאה ה-20 נבנו בתים חדשים וטכניון התחיל לפעול על ההר.

המתכנן פטריק גדס תכנן אזורים מרכזיים. ריכרד קאופמן תכנן את שכונת הדר כרמל כ'עיר גנים' - שכונה עם ירוק ורחובות רגועים.

הבריטים תכננו את מפרץ חיפה. הם בנו אזורי תעשייה, שדה תעופה ונמל. נמל חיפה נפתח ב-1933.

העיר הייתה מחולקת: החלק התחתון היה בעיקר ערבי, והדר כרמל היה גרעין עברי.

בכרמל נבנו גן בוטני ב-1938 ובית חולים רמב"ם ב-1937. שוק תלפיות נבנה ב-1940.

נבנו שיכונים של בטון כדי למצוא בתים לעולים חדשים. אז גם נבנה מקדש הבאב עם כיפה מוזהבת בגנים הבהאיים.

נבנו בניינים גדולים שהשנו את קו הרכס. זהו סגנון ברוטליסטי - הרבה בטון חשוף וצורות מרובעות.

נבנו מגדלי דן פנורמה שנראים מרחוק. הגנים הבהאיים הושלמו בסגנון שנראה קלאסי.

נבנו מבנים מודרניים ופומפוזיים. יש מגדל שנקרא מגדל המפרש.

בניין בתי המשפט בנוי כמו ספינה. לידם נבנתה קריית הממשלה על שם רבין.