הוועדה לשבילי ישראל

הוועדה לשבילי ישראל (לשעבר הוועדה לסימון שבילים) היא קבוצה האחראית על סימון השבילים בארץ. היא ממומנת ומפוקחת על ידי החברה להגנת הטבע. עד יולי 2007 כיהן אורי דביר כיו"ר. משרדי הוועדה בתל אביב, בבניין החברה להגנת הטבע. בוועדה משתתפים נציגים מרשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל (קק"ל), משרד התיירות, משרד החינוך והמרכז למיפוי ישראל.

הסימון החל עוד ב-1947 ביוזמה של המהנדס הלל בירגר ובשיתוף עם הפלמ"ח. בסימון הופסק עם פרוץ מלחמת העצמאות, אך לאחר מכן סומן קטע קטן בסמוך למצדה. בשנים שלאחר מכן התקיימו יוזמות נוספות, וב-1961 הוקמה ועדה ציבורית לסימון שבילים.
בסוף 1961 נערך מבצע מקיף במדבר יהודה בהובלת בית ספר שדה עין גדי, שבו סומנו עשרות שבילים. מבצעים נוספים התקיימו בשנות ה-60 וה-70 באילת, בגליל וברמת הגולן.

סימון השבילים נעשה על ידי צוותי הסימון של הוועדה. מכיוון שלוועדה אין בעלות על הקרקעות, כל סימון מחייב אישור של הגורם האחראי על השטח. האחראים כוללים רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות מקומיות, בעלי קרקע פרטית ולעיתים צה"ל באזורים מסוימים.
הסימון הוא מלבן של כ-20x15 סנטימטר, מחולק לשלוש עמודות ברוחב 5 סנטימטר כל אחת. העמודה האמצעית צבועה בצבע השביל (אדום, כחול, ירוק או שחור) והעמודות הצדדיות לרוב לבנות. הצבעים נועדו להבחנה בלבד.
חידוש הסימונים נעשה לפחות כל שלוש שנים. בשטח מסמנים כך שמכל סימון ניתן לראות את הבא אחריו. הוועדה ממליצה להישאר על השביל המסומן מטעמי בטיחות ונוחות.

שביל ארוך הוא חיבור בין שבילים קיימים ליצירת מסלול רציף. דוגמאות בולטות: שביל ישראל, שביל הגולן ושביל סובב כנרת. שבילים ארוכים אזוריים מסומנים בדרך כלל בסגול או כתום.

הוועדה פועלת לפי קווים מנחים ברורים: בטיחות המטיילים קודמת, יש למנוע פגיעה בערכי טבע ונוף, ולהתבסס ככל האפשר על דרכים קיימות כדי לצמצם נזק. יש להימנע בסימון מתוך כוונות סקטוריאליות או להנצחה פרטית ברשת הארצית, ולשמר את אופיו הטיילותי של השביל.
במישור המנהלי הוועדה מתאמת בין הגורמים השונים כדי לארגן סימון אחיד ולמנוע בלבול ושיבוש הנוף.

הוועדה הוציאה מפות סימון מאז 1963. יש 19 מפות טופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 המכסות את המדינה, ותצוגה מקיפה של שביל ישראל במפה בקנה מידה 1:250,000.
הכנסות ממכירת המפות ותרומות מממנות את פעילות הוועדה. ב-2018 הושקה סדרת מפות חדשה ונוחה יותר, בגודל גיליון של 100x70 ס"מ ובקיפול אקורדיון קטן ונוח לנשיאה. באותה שנה הועלו למרשתת קטעי שביל ישראל להדפסה חינמית כ-52 מקטעים בגודל A4. הוועדה גם מעבירה תדרוכים למטיילים המתכוננים לצעוד בשביל ישראל.

עם הזמן שונה שמה של הוועדה הציבורית לסימון שבילים ל"הוועדה לשבילי ישראל".

הוועדה לשבילי ישראל היא קבוצה שעוסקת בסימון שבילים בשבילי הטיול. היא נתמכת על ידי החברה להגנת הטבע. המשרדים בתל אביב.

הסימון החל כבר ב-1947. הסימון נעצר בגלל מלחמה והמשיך מאוחר יותר. ב-1961 הוקמה ועדה ציבורית ויוצא מבצע סימון גדול במדבר יהודה.

הסימון הוא מלבן קטן בגודל כ-20 על 15 סנטימטר. המלבן מחולק לשלוש פסים. הפס האמצעי צבוע בצבע השביל (כחול, ירוק, אדום או שחור). הפסים הלבנים בצד מדגישים את הצבע.
המטיילים רואים את הסימון הבא מהסימון הקודם. יש לרענן את הסימונים לפחות כל שלוש שנים.
חשוב לא ללכת מהשביל המסומן כדי לא ללכת לאבוד.

שביל ארוך הוא מסלול שמחבר כמה שבילים יחד. דוגמאות: שביל ישראל ושביל הגולן.

השבילים נבחרים כך שיהיו בטוחים למטיילים. גם שומרים על הטבע והצמחים. מעדיפים להשתמש בדרכים קיימות ולא לחדור בשטח חדש. הוועדה מתאמת בין הגורמים השונים כדי שלא יהיו סימונים מבלבלים.

יש מפות טיולים שנמכרות ומממנות את הוועדה. ב-2018 הוציאו מפות חדשות, קלות ללחוץ ולקפל, והעלו קטעי שביל ישראל להדפסה חינם.
הוועדה גם נותנת הסברים והדרכה למי שרוצה לצעוד בשביל ישראל.