הומארניסמו

הומארניסמו (באספרנטו: Homaranismo), פירושו "אנושיות". כך קרא אליעזר לודוויג זמנהוף לרעיון ההומניסמי שלו על יחסי אדם־אדם.

הוא כינה את התיאוריה שלו בתחילה Hilelismo (בית הלל), וב־1906 שינה את השם ל‑Homaranismo כדי להפריד את הרעיון מהקשר היהודי ולהפכו לנייטרלי יותר. הוא השתמש גם במונח Neŭtralismo ("נייטרליות") כמילה נרדפת, ואת neŭtralisto כתחליף ל‑homaranisto.

ב־1913 פרסם זמנהוף את Deklaracio pri homaranismo (״ההצהרה אודות ההומארניסמו״). ההצהרה כוללת תשעה סעיפים, כשהשניים הראשונים הם החשובים והמייחדים אותה.

יוהאנס דיטרלה ציין כי ההומארניסמו העסיק את זמנהוף כל חייו, ואולי היה חשוב לו אפילו יותר מרעיון השפה הבינלאומית, שאותה ראה כאמצעי להשגת המטרה.

זמנהוף חשש לפרסם את רעיונותיו בשמו מסיבות שונות: המצב הפוליטי ברוסיה, חשש מתגובות עוינות גם מצד תומכי השפה, ופחד שימשכו בלבול בין שני הרעיונות. הוא לא הצליח להקים תנועה גדולה בעד ההומארניסמו, בין היתר בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אך הרעיון מצא תומכים, בעיקר בקרב פציפיסטים.

החלק הפופולרי ביותר ברעיון היה ה‑Interna Ideo ("הרעיון הפנימי") של אספרנטו: זמנהוף ראה את השפה כאמצעי לשיפור הקשרים בין בני אדם מעבר לגבולות. בתו, לידיה, אימצה את ההשקפה הזו ולימדה אותה יחד עם אספרנטו והדת הבהאית, אשר קיבלה על עצמה.

הומארניסמו (מילה באספרנטו שפירושה "אנושיות") הוא רעיון של אליעזר לודוויג זמנהוף. הוא רצה שאנשים יראו ויאהבו זה את זה כאחים.

זמנהוף קרא לרעיון בתחילה Hilelismo (בית הלל). ב־1906 הוא שינה את השם ל‑Homaranismo כדי להפוך אותו לנייטרלי. הוא גם קרא לו Neŭtralismo ("נייטרליות").

ב־1913 פרסם זמנהוף הצהרה עם תשעה סעיפים. שני הסעיפים הראשונים חשובים במיוחד.

הוא חשש לפרסם את הרעיונות בגלל המצב הפוליטי ברוסיה, וגם בגלל פחד מביקורת. אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא לא הצליח להקים תנועה גדולה. עם זאת, פציפיסטים (אנשים ששונאים מלחמות) אהבו את הרעיון.

רעיון מרכזי היה ה‑Interna Ideo, כלומר שאספרנטו (שפה בינלאומית) עוזרת לאנשים ליצור קשרים מעבר לגבולות. בתו של זמנהוף, לידיה, לימדה את הרעיון הזה ביחד עם אספרנטו והדת הבהאית (דת).