הומוסקסואליות ביוון העתיקה

הומוסקסואליות (משיכה לבני אותו המין) הייתה נפוצה ביוון העתיקה, בעיקר בין גברים מבוגרים ונערים. אחת הצורות החברתיות המוכרות הייתה פדרסטיה. פדרסטיה היא קשר חונכות בין נער לאזרח מבוגר, שלעיתים כלל גם קרבה אינטימית.

קשר קרוב בין גבר מבוגר לבין נער נחשב לעתים חלק מתהליך חינוכי. לא תמיד ברור עד כמה קשרים אלה היו ארוטיים והאם החברה קיבלה אותם באופן אחיד. במיתולוגיה יש דוגמאות בולטות, כמו יקינתון (יקינתוס) שהאל אפולו אהב, ואשר לפי האגדה הפך לפרח לאחר מותו.

היוונים עוררו הבחנה בין גברים בתפקיד אקטיבי ובין גברים בתפקיד פסיבי. התפקיד הפסיבי נחשב לנשי ומושפל מבחינה חברתית. למרות שרוב הראיות מגיעות משכבות אריסטוקרטיות, נראה שהתופעה הופיעה גם במעמדות שונים.

מקורות מוגבלים מצביעים על אפשרות שהמנהגים החלו בתרבות המינואית. השפעותיה חתכו דרכים להתפתחות הפדרסטיה ביוון.
בנוסף, מערכות יחסים רבות לא נמשכו לכל החיים. נערים התחתנו עם נשים בהגיעם לבגרות ולעתים ויתרו על המנהג עד גיל 30.

לא ידוע לנו בדיוק כיצד נוהלו היחסים. לא תמיד נשמרו כל החוקים הפדרסטיים. יש עדויות גם ליחסים בין בני אותו גיל. מקרים מפורסמים מראים שצורות חיזור והתנהלות היו שונות, כמו הקשר בין אלקיביאדס וסוקרטס.

העדויות המוקדמות ביותר לפדרסטיה מגיעות מהמאה ה־7 לפנה"ס. הן מופיעות בשירה, בפילוסופיה, באוטוביוגרפיות ובאומנות. חשוב לזכור שכמה טקסטים מציגים אידיאל תרבותי, ולא תמיד את המציאות.

סאפפו, משוררת מאי לסבוס במאה ה־7 לפנה"ס, כתבה שירי אהבה לנשים. ממנה נובע המונח «לסבית» (מלה שמקורה בשם האי לסבוס). גם במיתוסים, כמו הסיפור על גנימדס וזאוס, מופיעים דימויים של אהבה חד־מינית.

המסורות ההיסטוריות והפילוסופיות מצביעות על גישות שונות כלפי קשרים חד־מיניים. פלוטרכוס, קסנופון ואריסטו דנו בגבולות ובמשמעותם של קשרים אלה. בפילוסופיה של אפלטון, בדיאלוג המשתה, מתואר מסע שבו הבנת ה'ארוס' (אהבה) מובילה לעלייה רוחנית ולהערכה של יופי ושלמות מעבר לפיזי.

ביוון העתיקה היו קשרים קרובים בין גברים מבוגרים לנערים. קשר חונכות כזה נקרא פדרסטיה. פדרסטיה היא קשר של לימוד וחיבור בין נער לגבר מבוגר.

קשרים אלה נחשבו לעתים כחלק מחינוך הנער. לא תמיד ברור עד כמה היו רומנטיים. בסיפורי האגדה יש דוגמאות, כמו יקינתון ואפולו.

היוונים הבחינו בתפקידים שונים בקשר. מי שנחשב פסיבי זכה לבושה חברתית. אף על פי שרוב הכתבים מדברים על בני אצולה, התופעה הייתה נפוצה גם בקרב אחרים.

כנראה מנהגים כאלה כבר היו בתרבות המינואית. השפעות אלה עזרו לפדרסטיה להתפתח ביוון.

לא בטוח איך בדיוק כל הקשרים נראו. יש עדויות גם לזוגות בגיל דומה, ולמקרים שבהם החוקים לא נשמרו.

העדויות העתיקות נמשכות למאה ה־7 לפני הספירה. הן מופיעות בשירים ובאומנות. חלק מהיצירות רומנטיות יותר מהמציאות.

סאפפו כתבה שירי אהבה על נשים באי לסבוס. מהמקום הזה הגיע המושג "לסבית".

פילוסופים וסופרים דנו בקשרים האלה. באחד הדיונים של אפלטון, אהבה מובילה להבנה עמוקה ולחשיבה גבוהה יותר.