הטיהורים הגדולים

הטיהורים הגדולים, שנקראו גם הטרור הגדול, היו מדיניות של יוסיף סטלין לשימוש בכוח נגד כל מתנגדיו בשנות ה-30. הטרור כוון בעיקר כלפי מנהיגים במפלגה ובצבא, וגם נגד סופרים, אמנים, מדענים ואזרחים שנחשדו כמפקפקים.

סטלין ניהל את הטרור דרך משטרה חשאית שזכתה לשמות שונים (צ'קה, נ.ק.ו.ד., ק.ג.ב.). בראש הארגון עמדו גנריך יגודה, אחריו יז'וב, ובסוף לברנטי בריה. רבים מהמובילים הללו הוצאו להורג בהאשמות כמו "טרוצקיזם" או ניסיון לרצוח את סטלין.

סטלין השמיץ את טרוצקי והציגו כאויב המדינה. הוא גם השתמש בציטוטים חלקיים של מרקס ולנין כדי להצדיק את פעולותיו בעיני הציבור. הטיהורים כללו עינויים, עבודות כפייה בגולאג (מחנות עבודה בכפייה), הגליות, הוצאות להורג ומשפטי ראווה מוכוונים.

משפטי המוסקבה, בהם שפט התובע אנדריי וישינסקי, אילצו מנהיגים קומוניסטים כזינובייב, קמנייב ובוכרין להודות על פשעים שלא עשו. לאחר מכן הוצאו להורג. ב-30 ביולי 1937 הונפקה פקודת נ.ק.וו.ד. 00447, שהביאה לעצירות והוצאות להורג בהיקף גדול.

בין 1937 ל-1938 נעצרו כ-1.5 מיליון אנשים, וכמחצית מהם הוצאו להורג. אז חיו בברית המועצות כ-150 מיליון איש.

הטיהורים חיזקו את שלטונו של סטלין והסירו את רוב מתנגדי המפלגה ממעגל הכוח. רבים ממנהיגי תקופת לנין נעלמו, ונשארו מעט אנשים מוכרים כמו מולוטוב.

לצד זאת נפגע הצבא: מרבית הקצינים הבכירים, כולל מרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי, הוצאו להורג או הושעו. טיהור זה של אלפי קצינים פגע ביכולתו של הצבא לפעול באופן עצמאי. חולשות אלו ניכרו במלחמה הפינית ובשלבים הראשונים של המלחמה נגד גרמניה, שם הצבא הסובייטי ספג אבדות ונסוג.

הטיהורים הגדולים היו זמן קשה בברית המועצות בשנות ה-30. יוסיף סטלין ריכז כוח נגד מי שחשד בהם.

המשטרה החשאית (נ.ק.ו.ד., אחר כך ק.ג.ב) עצרה המון אנשים. חלק נשלחו לגולאג, מחנות עבודה בכפייה. חלק הוצאו להורג.

סטלין האשים את טרוצקי כאויב. היו גם משפטים פומביים שנקראו משפטי מוסקבה. שם אנשים הוכרחו להודות על דברים שלא עשו.

בערך מיליון וחצי אנשים נעצרו ב-1937, 1938. בערך חצי מהם הוצאו להורג. אז חיו בברית המועצות כ-150 מיליון אנשים.

הטיהורים חיזקו את שלטונו של סטלין. רבים ממנהיגי המפלגה נעלמו.

גם הצבא נפגע מאוד. קצינים בכירים, כמו מרשל טוכאצ'בסקי, הוסרו או הוצאו להורג. צבא חלש יותר גרם לבעיות במלחמות שאחר כך התחילו.