בדיני המשפט העברי היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות של אדם דרך הצצה לתוך רשותו.
המשנה מחייבת לבנות מחיצה (קיר שמפריד בין חלקות) בין שותפים. בתלמוד דנו אם החיוב נובע מהעובדה שהיזק ראייה נחשב להיזק, או שהמשנה מדברת רק על רצון לבנייה. השולחן ערוך פוסק שהיזק ראייה הוא למעשה נזק, ולכן אפשר לכפות על שותף לבנות כותל כדי למנוע הצצה.
הראשונים שאלו מהי מהותו של היזק הראייה. האם מדובר בנזק ממשי או בנזק שיותר קשה למדידה?
הרמב"ן ראה בהצצה פגיעה ישירה בזולת וברכושו. לפי גישה זו יש תוצאות הלכתיות חזקות, כמו חיוב לבנות מחיצה משמעותית או צו מניעה. הרמב"ם קישר זאת לפגיעה בפרטיות ובצניעות, ולכן יש חובה להימנע מהצצה. לעומת זאת, הימנעות מעין הרע (מחשש השפעה רעה) הוא מעשה חסידות אצל הרמב"ם ולא תמיד מצריך כפייה הלכתית.
רש"י חשב שהיזק הראייה הוא נזק עקיף, שנקרא גרמא. בנזק גרמא אין חיוב פיצוי כספי רגיל, אך העשייה אסורה.
מה יידרש כדי לעצור את ההיזק? לפי מי שרואה נזק ישיר, מחיצה דקה מספיקה. לפי מי שרואה גרמא צריך מחיצה חזקה יותר, כדי שאי אפשר יהיה לחשוש שתחליד ותאפשר עדיין היזק.
ישנן כמה דרכים למנוע היזק ראייה: בניית כותל, צו מניעה, החזרת המצב לקדמותו, ותשלום ממוני לעתים. בניית הכותל נועדה לחסום את המבט. צו מניעה יכול לאסור על המזיק להמשיך במעשה או לקבוע חלוקת זמנים לשימוש במקום.
יש דעות האם אחרי הפגיעה אפשר לדרוש פירוק של מה שנבנה. חלק מהפוסקים אומרים שזה תלוי במנהג המדינה: אם נהוג בתים עם וילונות, לא יכפו פירוק חלון אלא אולי וילון.
יש מי שטבע את היזק ראייה כנזק ממוני שניתן לחייב עליו תשלום. אחרים ראו בו נזק שאינו ניכר ולכן אין חיוב כספי רגיל, ואולם מתוך מידת חסידות ראוי שהמזיק ישלם על הנזק מרצונו.
מי שהשתמש בנכסיו במשך זמן והשכן לא התלונן, יכולה להיווצר חזקה (הנחה משפטית שהשכן הסכים), ואז אין לאלץ הפסקת שימוש בממונות. חזקה זו אינה חלה אם הפגיעה נוגעת לצניעות ולפרטיות.
יש ארבע דיעות על מתי החזקה מתחילה: מידית, אחרי 30 יום, אחרי שלוש שנים עם טענת בעלות, או אחרי שלוש שנים בלי טענת בעלות.
חוק התכנון והבנייה קובע כללים לבניין ולמרחקים בין בתים. יש פוסקים שהעדיפו לשקלל מנהג מקומי, ולפיו תלונות היזק ראייה בקהילות עירוניות נדירות. טיעונים לכך: שימוש בחצרות שונה היום, לחלונות יש פרוזדור, וניתן להשתמש בווילונות או תריסים.
אולם יש פוסקים ובתי דין שאוכפים את דיני ההלכה במקרים פרטיים. היו מקרים שבהם הוטל צו לבנות כותל משותף, או לאסור שימוש במרפסת עד הגבהתה.
נושאים נוספים שנדונו הם בניית סוכה צמודה לחלון בשבתון (המלצות לצמצום הפגיעה), והחלת רעיונות היזק ראייה על האזנות סתר. פסקי דין חיברו בין היזק שמיעה להיזק ראייה, וקבעו איסור על האזנות סתר גם מטעמים אלו, אם כי לפעמים מתירים זאת למטרות חקירת פשעים.
היזק ראייה הוא הצצה לפרטיות של אדם. הצצה כזו פוגעת בתחושת הפרטיות של השכן.
התלמוד אומר שלשותפים בשטח כדאי לבנות מחיצה. מחיצה היא קיר שמפריד בין החצרות.
יש מי שחושב שהצצה היא פגיעה ישירה. אחרים חושבים שזה נזק עקיף. נזק עקיף נקרא גרמא (נזק שעושה מי שלא נוגע ישירות).
- בונים כותל או מחיצה כדי לחסום מבט.
- מבקשים צו מניעה. צו מניעה היא פקודה לעצור מעשה.
- לפעמים דורשים להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לפרק מה שבנו.
אם מישהו משתמש במקום זמן רב והשכן לא מתלונן, נוצר מצב שמקבלים את זה. זה נקרא חזקה. חזקה היא סוג של אישור עקב היעדר תלונה.
חוקי תכנון ובנייה קובעים מרחקים וכללים. בחברות מודרניות אנשים לעתים לא תובעים על הצצות, כי יש תריסים וילונות ודרכים להסתיר מעשים צנועים.
דוגמאות קטנות: בניית סוכה ליד חלון יכולה להציק קצת. גם האזנה לשיחות (היזק שמיעה) נחשבת קרובה ל'היזק ראייה' ולכן בדרך כלל אסורה.
תגובות גולשים