היינריך בל

היינריך בל (Heinrich Böll; 21 בדצמבר 1917, 16 ביולי 1985) היה אחד הסופרים החשובים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1972.

נולד בקלן בן לשישה ילדים. אביו היה נגר ואמן בעץ. המשפחה חוותה קשיים כלכליים אחרי מלחמת העולם הראשונה ועלייתו של היטלר שינתה את חייהם. בל החל לכתוב כבר ב-1936. סיים את לימודיו ב-1937 ועבד תקופה בחנות ספרים.

כשהתחילה המלחמה גויס לצבא הגרמני. הוא עבר הכשרה באוסנבריק ונשלח לשירות בשדות שונים. ב-1942 נישא לאן-מארי קך. ב-1944 אימו מתה במהלך הפצצה על קלן. בל הימנע מקידום צבאי והצטיין בלחץ להימנע משירות פעיל; הוא זייף מחלות והיה פצוע ארבע פעמים. לקראת סיום המלחמה ערק והסתתר, אך חזר כדי לא להיחשב עריק. לאחר מכן נפל בשבי הצבא האמריקאי ושוחרר בספטמבר 1945. בנו כריסטוף נולד ומת זמן קצר לאחר הלידה.

ב-1946 חזרה המשפחה לקלן ההרוסה. אן-מארי עבדה כמורה ובל התחיל לכתוב באופן מקצועי. כתב רומנים, סיפורים קצרים, מחזות ושירים, רבים מהם נשענים על חוויותיו מתקופת הנאצים, המלחמה והצפוי לאחריה.

בשנים הראשונות פרסם סיפורים בעיתונים ובכתבי עת. ב-1949 קיבל חוזה הוצאה לאור על הרומן Der Zug war pünktlich (תורגם לעברית "הרכבת הגיעה בזמן"). הפרסום לא הביא די הכנסה, והוא שקל להפסיק לכתוב. ב-1951 הוזמן לקבוצת 47 (קבוצת סופרים גרמנית חשובה) וזכה בפרס על סיפור קצר. בשנות ה-50 יצירתו החלה לעסוק יותר בבעיות חברתיות ופוליטיות של גרמניה המערבית.

ב-1954 פרסם את הרומן "מחר ואתמול" וביקר לראשונה באירלנד. שם כתב חלק ניכר מעבודתו, וביניהן "לחם השנים הראשונות". יצירותיו תורגמו ונקראו ברחבי אירופה. ב-1956 חתם על עצומה נגד דיכוי ההתקוממות בהונגריה.

במהלך שנות ה-60 וה-70 בל השתתף בדיונים ציבוריים ופוליטיים, קרא לשמירה על ערכים מוסריים ואף נאם בפני הפגנות גדולות. ב-1967 זכה בפרס ביכנר, אחד הפרסים הספרותיים החשובים בגרמניה. הוא גם תרגם בעזרת אשתו יצירות אמנות ומספר רב של כתבים מאנגלית.

ב-1970 נבחר לנשיא אגודת הסופרים (PEN) של גרמניה המערבית. ב-1971 נבחר לנשיא PEN הבינלאומי. בקמפיינים ציבוריים קרא לשחרור נרדפים ולתמיכה בזכויות אדם. ב-1972 הוענק לו פרס נובל לספרות.

בשנות ה-70 המשיך לכתוב ולהתערב פוליטית. ב-1974 קיבל אצלו את אלכסנדר סולז'ניצין לאחר שעזב את ברית המועצות. באותה תקופה פרסם גם את הרומן "הכבוד האבוד של קתרינה בלום".

ב-1981 יצאה ספרותו האוטוביוגרפית. ב-1981, 1982 השתתף בעצרות ענק ובמחאות בינלאומיות, בין היתר למען שלום ולמען שחרור אסירים פוליטיים. משפחתו עברה למרטן ליד קלן, ובנו ריימונד נפטר. ב-1983 המשיך להפעיל לחץ לשחרור אנדריי סחרוב ולמניעת מעורבות חיצונית בניקרגואה. למרות מחלות כמו סוכרת ודלקת כבד, נשאר פעיל ציבורית עד שנים אחרונות חייו.

הרשימה של יצירותיו שתורגמו לעברית נערכת לפי סדר הופעתן בישראל.

היינריך בל נולד ב-21 בדצמבר 1917 בקלן. הוא מת ב-16 ביולי 1985. הוא היה סופר גרמני חשוב.

המשפחה שלו הייתה צנועה. הם סבלו מקשיים כלכליים אחרי המלחמה. בילדותו התחיל לכתוב.

במלחמה גויס לצבא הגרמני. הוא נלחם ונפצע כמה פעמים. בסוף המלחמה נפל בשבי אמריקאי. שבוי זה אדם שנלכד על ידי האויב. לאחר שחרורו חזר הביתה. בנו כריסטוף מת זמן קצר אחרי הלידה.

אחרי המלחמה חזר לקלן והחל לכתוב הרבה. ב-1949 יצא לו ספר חשוב על רכבת. בשנות ה-50, 60 הפך לסופר מפורסם. הרבה מכתיבתו מדברת על המלחמה ועל החיים אחרי המלחמה.

בל ביקר באירלנד וכתב שם ספרים. הוא גם עמד לצד סופרים ונאבק כשיש דיכוי במדינות אחרות. הוא ושתרגמו עם אשתו עשרות יצירות מאנגלית. ב-1967 קיבל פרס חשוב בגרמניה.

ב-1972 זכה בפרס נובל לספרות. פרס נובל הוא פרס גדול לסופרים ולמדענים. בל עזר לסופרים נרדפים וקרא לצדק בעולם.

בשנות ה-80 פרסם זיכרונות ונאם בעצרות שלום. המשפחה עברה למרטן. בנו ריימונד מת. הוא המשיך להפגין למען זכויות אדם עד שבריאותו נפגמה.

יש כמה מספריו שתורגמו לעברית, ביניהן יצירות בולטות.