היינריך שנקר

היינריך שֶנקֶר (19 ביוני 1868, 13 בינואר 1935) היה תאורטיקן מוזיקה ומלחין יהודי-אוסטרי. הוא התפרסם בעיקר בניתוח מבני של יצירות.

שנקר נולד בוישניווצ'יק במחוז טרנופל שבגליציה, אז בחלק של האימפריה האוסטרו‑הונגרית. הוריו נקראו יוהאן וג'וליה, ושנקר היה החמישי משישה אחים. כישרונו למוזיקה התגלה בילדותו.

הוא עבר לוינה כדי ללמוד אצל אנטון ברוקנר, ואחר כך למד באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה. בשלב מסוים סיים גם לימודי משפטים באוניברסיטת וינה, אך לבסוף הקדיש את עצמו למוזיקה במלואו.

ההזדמנות הראשונה לפרסום היצירות המוקדמות שלו קרתה בזכות מקסימיליאן הארדן, אשר פרסם כמה מהן. לאורך תקופות לימודיו ושנותיו הראשונות שחי שנקר בעיקר מתמיכה כספית של תומכיו. יש עדויות למפגשים שלו עם מבקר המוזיקה אדוארד הנסליק.

Around שנת 1900 הפנה שנקר את מרבית האנרגיה שלו לעריכה מוזיקלית ולתורת המוזיקה. הוא בחן איך מהדורות חדשות של יצירות משנות את הטקסט המוזיקלי המקורי, והתריע על שיבושים במהדורות אלה כבר במאמרו משנת 1895 "Der Geist der musikalischen Technik".

אחד מרעיונותיו המקוריים נקרא Tonicization. משמעותו היא התייחסות להרמוניה רגעית, אקורד (קבוצה של צלילים), כאל מרכז טונאלי זמני. רעיון דומה הוצע גם באופן עצמאי על ידי ארנולד שנברג. בין מי שהמשיכו ופיתחו את תורתו נמנים פליקס זלצר וקארל שכטר.

היינריך שנקר (1868, 1935) היה מוזיקאי ומלחין יהודי מאוסטריה.

הוא נולד בעיירה בגליציה. הוריו היו יהודים. הוא היה הילד החמישי במשפחה.

בגיל צעיר למד מוזיקה. הוא עבר לעיר וינה כדי ללמוד. שם למד גם אצל המלחין אנטון ברוקנר.

שנקר רצה להיות מלחין. בהתחלה פרסם כמה יצירות בעיתונות. הרבה זמן הוא חי מכספי תומכים.

לאחר כמה שנים עשה שנקר תוכן למוזיקה ותיאוריה. הוא כתב על מהדורות שמחליפות טעויות ביצירות.

Tonicization, טוניקיזציה: כשאקורד, כלומר קבוצה של צלילים, מרגיש כמו מרכז זמני של המנגינה.

כמה תלמידים המשיכו את רעיונותיו.