ההיסטוריה של אירופה מתחילה בהתיישבות האדם הראשון ועל פני תקופות מסודרות לפי מאפיינים מרכזיים.
האדם הגיע מאפריקה מוקדם מאוד. באתר דמניסי בגאורגיה נמצאו מאובנים בני כ־1.8 מיליון שנה. מינים קדומים כמו הומו ארקטוס והשימוש בכלי אבן מסמנים את תחילת הנוכחות האנושית.
בהמשך הופיעו ניאנדרטלים (אדם ניאנדרטלי) באירופה לפני כ־200 אלף שנה. הם צדו, לקטו וקברו מתים. עם כניסת האדם המודרני נעלמו הניאנדרטלים.
בתרבויות האבן המאוחרות צצו כלי אבן משוכללים ויצירות אמנות פרהיסטורית.
המעבר לחקלאות ולמגורים קבעים החל באלף ה‑7 לפנה"ס. ההתיישבות הקבועה והביות היוו את תחילת התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה).
בסביבות 3000 לפנה"ס החלה המלוכה בבלקן והברונזה התפשטה. התרבות המינואית בכרתים פיתחה כתב ויצרה מסחר ימי רחב.
לאחריה עלתה התרבות המיקנית ביוון. סיפורי טרויה הופיעו בשירי הומרוס, אך קיים ויכוח אם המלחמה התרחשה בדיוק כפי שמתוארת.
התקופה הובילה גם להתפתחות הברזל. בשנת 753 לפנה"ס נוסדה רומא.
יוון ורומא השאירו מורשת רחבה בפילוסופיה, במדע ובפוליטיקה. דמוקרטיה ישירה הושכלה באתונה, ואישים כמו סוקרטס ואריסטו הובילו לשיטות חשיבה חדשות.
הרומאים הפכו לאימפריה ששלטה בחלקים נרחבים של אירופה וצפון אפריקה. בסופו של דבר הפכה הרפובליקה לקיסרות תחת שלטון יחיד.
במאה ה‑4 האימפריה חולקה למזרח ומערב. קונסטנטינוס קיבל את הנצרות והעביר את הבירה לקונסטנטינופול.
בשנת 476 הודח קיסר רומי אחרון במערב והולא נשארה קיסרות מערבית עצמאית. תהליכים פנימיים ופלישות של עמים גרמאניים הביאו לקריסה.
במאות ה‑4, 6 החלו תזוזות גדולות של שבטים: הונים, גותים, ויזיגותים, פרנקים ונדלים. הם הקימו ממלכות חדשות על שרידי הקיסרות המערבית.
הפרנקים יסדו את הבסיס לצרפת המודרנית. הוויקינגים הגיעו מאוחר יותר וציוו על אזורים נרחבים דרך ים.
הסלאבים התפשטו מהמזרח התיכון‑אירופי אל הבלקן וצפון מרכז אירופה. בולגריה נוצרה ב־681 והפכה מוקד לתרבות סלאבית. בסופו של דבר נוסדו רוס של קייב ומדינות סלאביות נוספות.
תקופת ימי הביניים נמתחת מנפילת הקיסרות המערבית ועד תחילת התקופה המודרנית. זו היתה תקופה של שינויים פוליטיים, דתיים וכלכליים. הופעת הפאודליזם, עליית הכנסייה הקתולית והשפעת הביזנטים היו מרכזיים.
התקופה החלה ב־476 ונמשכה עד המאה ה‑11. בתקופה זו אירעו השקעות רבות בתחומי הכוח המקומי. הקיסרות הביזנטית שמרה על המסורת הרומית‑הלניסטית במזרח.
הקיסרות הביזנטית, שדיברה יוונית, המשיכה את המסורת הרומית במשך אלף שנים. הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה‑6 חידש חוק מקיף (קודיפיקציה של המשפט הרומי) ובנה מבנים מרשימים.
המגפה של יוסטיניאנוס פגעה קשה באוכלוסייה.
בין 773 ל‑1066 הגיעו הוויקינגים מסקנדינביה. בתחילה הם פשטו וביזו, אחר כך התיישבו ויצרו מסחר. הם הגיעו עד אמריקה הצפונית והיו שחקנים מרכזיים בתנועות אוכלוסייה וסחר.
בקריסת השלטון המרכזי צמחה מערכת פיאודלית של אדמות, אצולה ואיכרים. קארל הגדול איחד חלקים נרחבים של מערב אירופה והוכתר לקיסר ב־800.
במזרח אירופה קמו מדינות חדשות, והכתב הקירילי הופיע במאה ה‑9.
רוס של קייב נוסדה במאה ה‑9 על ידי סוחרים ורנגים. בתקופת ולדימיר ויארוסלב הממלכה קיבלה נצרות והתפתחה חוקיקה. פלישת המונגולים באמצע המאה ה‑13 שיבשה את שלטונה.
הנצרות הגיעה למזרח אירופה הן דרך הביזנטים והן דרך השפעות מערביות.
מהמאה ה‑11 עד ה‑13 חוותה אירופה צמיחה אוכלוסייתית, עיריזציה ופריחה תרבותית. האדריכלות הגותית הפריחה ואתרים כמו ערי מדינה איטלקיות הגיעו לשיאן.
מסעי הצלב (1095, 1291) ניסו לשחרר את ארץ הקודש והשפיעו על סחר ותרבות.
האינקוויזיציה רדפה כופרים ויהודים בחלקים מהממלכות.
במאה ה‑13 כבשו המונגולים חלקים מרוסיה, פולין והונגריה. הם לא שלטו בכל אירופה, אך החריבו ערים והובילו לשינויים פוליטיים גדולים.
במאה ה‑14 הופיעו משברים: עידן קרח קטן, רעב גדול, השפעת המוות השחור שהקטינה אוכלוסייה משמעותית, ומלחמות ממושכות כמו מלחמת מאה השנים בין אנגליה לצרפת.
המשברים האלו החלישו את הפאודליזם והכנסייה.
התקופה מתחילה בסוף ימי הביניים ונמשכת עד המאה ה‑18. התפתחו מדינות לאום, מדע והתחזקו ערים מסחריות באיטליה. שיטות כלכליות חדשות כמו מרקנטיליזם צצו.
הרנסאנס החל באיטליה במאות ה‑14, 17. הוא חידש עניין באמנות ובמחשבה קלאסית. אמנים כמו לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו סימנו את עוצמת התקופה.
במאה ה‑16 מרטין לותר ואתגריו כנגד הכנסייה הקתולית הובילו לרפורמציה הפרוטסטנטית. התנועה יצרה כנסיות פרוטסטנטיות חדשות ושינתה את מפת הדת והפוליטיקה באירופה.
הכנסייה הקתולית השיבה ברפורמציה קתולית, ונוצרו עימותים דתיים רבים.
פורטוגל וספרד הובילו גילויים ימיים במאה ה‑15, 16. קולומבוס הגיע לאמריקה ב‑1492. Vasco da Gama הגיע להודו דרך כף התקווה הטובה. התגליות יצרו אימפריות קוֹלוניאליות והשפיעו על כלכלת אירופה.
העות'מאנים התפשטו לבלקן במאות ה‑14, 15 וכבשו את קונסטנטינופול ב‑1453. בהמשך ירדה השפעתם בהדרגה, אך הם נותרו כוח משמעותי במזרח אירופה.
במאה ה‑17 אירופה נחלקה דתית ופוליטית. מלחמת שלושים השנים (1618, 1648) הרסה אזורים בגרמניה וגרמה לשינויים גדולים במאזן הכוחות.
לאחריה עלתה תופעת המונרכיה האבסולוטית במקומות רבים.
הצאר פיוטר הגדול (שלט 1682, 1725) ערך רפורמות. הוא פתח את רוסיה למודרניזציה, בנה צבא וצי, והעביר בירה חדשה, סנקט פטרבורג.
במאה ה‑18 עלה המדע המודרני והשכלת ההמונים. רעיונות חירות ושוויון השפיעו על פוליטיקה וכלכלה, והונחו יסודות למהפכה התעשייתית.
המהפכה הצרפתית (1789) והמאורעות שלאחריה שינו את אירופה. נפוליאון חיזק רעיונות מודרניים אך גם הרחיב מלחמות. קונגרס וינה ב־1815 ניסה לייצב סדר ישן.
במאה ה‑19 התפתחה המהפכה התעשייתית באנגליה והשתרשה ברחבי אירופה. הלאומיות צמחה וגרמניה ואיטליה התאחדו.
האימפריאליזם הוביל לשטחים קולוניאליים ברחבי העולם.
המהפכה התחילה בסוף המאה ה‑18 באנגליה. מנועים, מכונות טקסטיל, פחם ומסילות רכבת שינו את הייצור והחברה. הופיעו מעמדות חדשים: בורגנות ופועלים.
בצרפת משבר כלכלי וחברתי הוביל למהפכה ב‑1789. המלוכה הועברה, המלך הוצא להורג ונוצרה סדרת מדינות ומלחמות שנמשכו עד תבוסת נפוליאון.
ב־1815 הוקם סדר חדש שקבע מאזן כוחות. ב־1848 גל מהפכות לאומיות ופוליטיות התפרץ ברחבי היבשת. רבות מהשינויים השפיעו על המעבר למונרכיות חוקתיות.
פרוסיה בראשות ביסמרק איחדה מדינות גרמניות באמצע המאה ה‑19. היא הובילה למלחמות נגד דנמרק, אוסטריה וצרפת והקימה את הקיסרות הגרמנית.
במאה ה‑19 השטחים הבלקניים נפרדו מהעות'מאנים. מלחמות ועצמאויות הובילו להיווצרות מדינות כמו יוון, סרביה ורומניה.
צרות גבוליות ואי הסכמות הובילו לשתי מלחמות הבלקן (1912, 1913). אלה החישו מתחים שיביאו لاحقית למלחמת העולם הראשונה.
המאה ה‑20 כללה שתי מלחמות עולם ושינויי משטר עצומים. נפילת האימפריות הקולוניאליות והמלחמה הקרה סימנו את סוף תקופה ארוכה.
מלחמת העולם הראשונה (1914, 1918) פרצה אחרי רצח פרנץ פרדיננד. מיליוני חיילים נספו. לאחר המלחמה מפת אירופה הושפכה מחדש.
ברוסיה פרצו שתי מהפכות ב‑1917. בולשביקים בראשות לנין עלו לשלטון והקימו משטר קומוניסטי.
התקופה בין המלחמות התאפיינה במשברים כלכליים ופוליטיים, כולל השפל הגדול של 1929. באירופה עלו משטרים קיצוניים, דוגמת פשיזם וניאו‑פשיזם.
היטלר גרם לפריצת מלחמה עולמית נוספת ב‑1939. המלחמה הביאה להשמדת המונים ולשואה, בה נרצחו כשישה מיליון יהודים. ב־1945 נכנעה גרמניה.
לאחר 1945 נחלקה אירופה לשני גושים: המערבי תחת ארצות הברית והמזרחי תחת ברית המועצות. ברית נאט"ו וברית ורשה סימנו חלוקה זו.
אירועים כמותקומת הונגריה ב־1956 וחומת ברלין סימלו את המתחים.
ב־1985 גורבצ'וב קידם רפורמות (פרסטרויקה וגלאסנוסט) שהובילו לפתיחות. בשנות ה‑89, 91 נפלו משטרי הקומוניזם במזרח אירופה וברית המועצות התפרקה ב‑1991.
פירוקה של יוגוסלביה בשנות ה‑90 הוביל למלחמות אתניות ואלימות, כולל מלחמות בקרואטיה, בבוסניה ובקוסובו. התהליך הסתיים רק לאחר מעורבות בינלאומית.
האיחוד האירופי התפתח אחרי 1992 והתרחב. אתגרים מודרניים כוללים משבר חובות, הגירה ושאלות על עתיד האיחוד. במזרח אירופה התרחבו מתחים בין רוסיה למדינות השכנות.
יהדות אירופה התפתחה מאז העת העתיקה. במהלך ההיסטוריה סבלה רדיפות וגירושים.
בשואה נרצחו כ־6 מיליון יהודים. לאחר המלחמה נפגעה האוכלוסייה היהודית והתרכזו קהילות חדשות במערב ובישראל. בסוף המאה ה‑20 ותחילת המאה ה‑21 מספר יהודים באירופה ירד, אך קיימות קהילות משמעותיות בצרפת, בריטניה, גרמניה ורוסיה.
ההיסטוריה של אירופה מתחילה בהגעת האדם הראשון וממשיכה עד ימינו.
יש עדות לאדם באירופה מלפני מיליוני שנים. בתקופות אלו השתמשו בכלי אבן ולמדו להשתמש באש.
במאוחר יותר אנשים החלו לחיות בכפרים ולעבד אדמה.
ביוון וברומא נולדו רעיונות חשובים. היוונים המציאו דמוקרטיה (שיטה שבה אזרחים מצביעים) ופילוסופיה. הרומאים בנו ערים גדולות וחוקים חשובים.
אחרי נפילת רומא הופיעו מלכים ואצילים. אנשים חיו ברובם בכפרים. הכנסייה היתה חשובה.
בזמן זה הגיעו גם הוויקינגים מנוּרגיה והקימו ממלכות חדשות.
הרנסאנס היה תקופה בה אמנות ומדע פרחו באיטליה. אחרי כן אנשים כמו מרטין לותר קראו לשנות את הכנסייה. זה נקרא רפורמציה.
אחרים הפליגו והגיעו לאמריקה ולאפריקה. זה שינה את העולם.
המצאת מכונות ושימוש בקיטור יצרו מפעלים. אנשים עברו לערים ועבדו במפעלים.
שתי מלחמות עולם קרו במאה ה‑20. אחרי המלחמות התחלק העולם לשתי קבוצות גדולות.
בסוף המאה ה‑20 לבסוף הקומוניזם בברית המועצות התפרק. מדינות אירופה הקימו איחוד לשיתוף פעולה כלכלי ופוליטי.
יהודים חיו באירופה מאות שנים. בזמן השואה נרצחו שישה מיליון יהודים. היום יש קהילות יהודיות בוריות כמו צרפת וגרמניה.
תגובות גולשים