הרפובליקה הישנה (1889, 1930) הייתה התקופה הפוליטית בברזיל אחרי נפילת המונרכיה ועד מהפכת 1930 שהעלתה את ז'טוליו ורגאס. היא התאפיינה בדמוקרטיה חוקתית פורמלית, אך גם בהפיכות רבות ובשלטון מרכזי של אליטות חקלאיות.
ב-15 בנובמבר 1889 הדיח המרשל דאודורו דה פונסקה את הקיסר דום פדרו השני והכריז על רפובליקה. ההפיכה היתה יחסית שקטה והתקיימה בסיוע חלק מהאוליגרכיה (אוליגרכיה = קבוצת משפחות עשירות ששלטה בפוליטיקה). בהתחלה המשטר היה זמני: המשאל על מעמד השלטון נדחה והתקיים רק ב-1993.
ב-1891 נחקקה חוקת 1891. היא חילקה את השלטון לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. נקבעו בחירות פדרליות ומקומיות, אם כי זכות ההצבעה היתה מוגבלת. החוק ניתק גם את הדת מהמדינה.
דאודורו נבחר רשמית ונוצר ויכוח קשה בינו לבין סגנו, פלוריאנו פיישוטו. ב-1891, אחרי סגירת הקונגרס ומרד הצי, דה פונסקה התפטר ופיישוטו עלה לשלטון.
בשנים 1891, 1894 פיישוטו שלט באופן ריכוזי ולעתים בלתי חוקי. בשלטונו הוא חיזק את כוחה של הממשלה המרכזית והחליש את המושלים. הוא כונה "מרשל הברזל". התנגדויות רבות פרצו, כולל מרידות בדרום שנמשכו כמה שנים.
לאחר פרישת פיישוטו התחילה תקופת "קפה בחלב". המשמעות: שלטון האוליגרכים של סאו פאולו (מגדלי קפה) ומינאס ז'ראיס (אזור חלב ותעשיות חקלאיות). האוליגרכים חילקו ביניהם את התפקידים הפדרליים ומהלכי הבחירות היו לעתים מזויפים.
במהלך התקופה פרצו מרידות חשובות: מלחמת קאנודוס (1896, 1897, באאהיה), מרד החיסון (1904, ריו דה ז'ניירו), מרד ה"קנה הסוכר" (1910), מלחמת קונטסטאדו (1912, 1916), מרד המוצב בקופקאבנה (1922) ותנועת הטננטס (קצינים צעירים בשנות ה-20). כל אלה שבו והדגישו משברים חברתיים ופוליטיים.
כלכלת התקופה הייתה תלויה בקפה, עד המשבר בניו יורק ב-1929 שהכה בשוק. אחרי מלחמת העולם הראשונה החלה תיעוש ומודרניזציה, ובערים גדלו תנועות פוליטיות כמו האנרכיסטים והקומוניסטים. באזור האמזונס היתה תנופת גומי (מחזור הגומי הראשון, כ-1879, 1912) שהביאה לשגשוג מקומי, במיוחד במנאוס. חבל אקרי סופח לברזיל בהסכם פטרופוליס ב-1903.
המשבר סביב בחירות 1930 והפוליטיקה של "קפה בחלב" הובילו להתקוממות. הירצחו של ז'ואו פסואה והמרידות של הטננטס חיזקו את ז'טוליו ורגאס. בסוף אוקטובר 1930 הוכרז ורגאס כנשיא ללא שפיכות דמים, הנשיא וושינגטון לואיס הודח, והתקופה של הרפובליקה הישנה הגיעה לסיומה.
הרפובליקה הישנה הייתה תקופה בברזיל מ-1889 עד 1930. זו הייתה התקופה אחרי המלוכה וטרם עליית ז'טוליו ורגאס.
ב-15 בנובמבר 1889 המרשל דאודורו דה פונסקה הדיח את הקיסר. הוא הכריז על רפובליקה. רפובליקה = משטר עם נשיא במקום מלך. ההפיכה הייתה שקטה וברוב המקרים נתמכה על ידי משפחות עשירות שהשפיעו במדינה.
חוקה חדשה נחקקה ב-1891. החוקה חילקה את השלטון לשלוש חלקים. התקיימו בחירות, אבל לא כולם יכלו להצביע. הדת הופרדה מהמדינה.
אחרי כמה ויכוחים נשיא פרש. סגנו, פלוריאנו פיישוטו, עלה לשלטון. בשנים האלה הוא שלט בחוזקה וקראו לו "מרשל הברזל".
בהמשך שלטו בעיקר שני אזורים: סאו פאולו, שמייצרת קפה, ומינאס ז'ראיס, שמייצרת חלב. קוראים לתקופה הזאת "קפה בחלב". הרבה פעמים הבחירות הוחלטו על ידי ההנהגה המקומית ולא על ידי העם.
במהלך התקופה היו כמה מרידות חשובות, למשל:
- מלחמת קאנודוס (1896, 1897)
- מרד החיסון (1904)
- מרד קטן בקופאקבנה (1922)
- תנועת הטננטס, קצינים צעירים במדי צבא בשנות ה-20
כלכלת ברזיל נשענה על קפה. אחרי מלחמת העולם הראשונה התחילה תעשייה לערים. באזור האמזונס פרחה תעשיית הגומי (גומי = חומר שיוצרים משרף של עץ). העיר מנאוס גדלה בזכות זה. חבל אקרי צורף לברזיל ב-1903.
בשנת 1930 הייתה מחלוקת גדולה על הבחירות. רצחו איש פוליטי בשם ז'ואו פסואה. האירועים האלו עזרו לז'טוליו ורגאס לעלות לשלטון בסוף אוקטובר 1930. בכך הסתיימה הרפובליקה הישנה.
תגובות גולשים