פלוריאנו פיישוטו

פלוריאנו ויירה פיישוטו נולד ב-30 באפריל 1839 בחוות קני סוכר באיפיוקה ליד מסייאו, מדינת אלגואס. משפחתו הייתה ענייה והוא גדל אצל דודו שהתעסק בפוליטיקה המקומית. אחרי הלימודים התגייס לצבא לגדוד רגלים. ב-1861 הוסמך לקצין תותחנים (חיילים שמפעילים תותחים) ונשלח לאקדמיה צבאית. שם בלט הן בכוחו הפיזי והן באהבתו לציור נופים.
בשנת 1865 פיקד על יחידה ששמרה על נהר חשוב במלחמת הברית המשולשת (המלחמה שניהלה ברזיל נגד פרגוואי מול ברית שכנותיה). הוא מנע מהשני הצדדים של הנהר להתאחד והצליח לעצור מתקפות אויב. במבצעים נגד פרגוואי הוא התגלה כמפקד אמיץ וקר רוח. לאחר כשלוש שנים בחזית, עם מותו של קרלוס אנטוניו לופז, חזר לברזיל בדרגת סגן-אלוף (דרגה צבאית בכירה).
פלוריאנו המשיך בעבודות בירוקרטיות ונשא לאישה את בת דודו. הוא תמך כנראה בחשאי בתנועת החיסול של העבדות וקיבל אות הוקרה מאגודה מתנגדת עבדות.
ב-1884 מונה לנשיא מדינת מאטו גרוסו. בתקופה זו הוא נקט מדיניות קשה כלפי ילידים (האנשים הילידים של דרום אמריקה). הוא הצטרף למפלגה הליברלית והיה פעיל בתנועה למען ביטול העבדות.

כגנרל בצבא נבחר לפיישוטו להיות סגן נשיא ברזיל ב-1891. כאשר נשיא ברזיל דאודורו דה פונסקה התפטר, ירש אותו פיישוטו. כניסתו לוותה במחאות, כי נטען שהיא סתרה את סעיף 42 בחוקה. סעיף זה קבע שסגן הנשיא יכול להחליף את הנשיא רק אם הושלמה מחצית הכהונה. יוצא מהדברים, זרמו טענות על חוסר חוקיות במעבר לשלטון.
בשנים שלאחר מכן דיכא פיישוטו מרד של קצינים בצי ב-1893. כמו כן נלחם בהפיכה צבאית במדינת ריו גראנדה דו סול. תקופת כהונתו התאפיינה בריכוז סמכויות המדינה ובחיזוק תחושת הלאומיות.

פלוריאנו כונה לעיתים "ממזג הרפובליקה" ו"גנרל הברזל". הוא סיים את כהונתו ב-15 בנובמבר 1894. למרות חוסר הפופולריות שלו, הוא תרם לגיבוש ממשלה רפובליקנית חדשה בברזיל.

פלוריאנו ויירה פיישוטו נולד ב-30 באפריל 1839 בחווה שגידלה קני סוכר. משפחתו הייתה עניייה. הוא גר עם דודו שהיה מעורב בפוליטיקה.
אחרי בית ספר התגייס לצבא. ב-1861 הפך לקצין בתותחנים. תותחנים הם חיילים שמפעילים תותחים, נשק כבד. ב-1865 פיקד על קבוצה ששמרה על נהר חשוב במלחמה נגד פרגוואי. הוא הצליח למנוע מפלישות להתאחד. לאחר המלחמה חזר בדרגה גבוהה בצבא.
פלוריאנו נשא לאישה את בת דודו. הוא תמך ברעיון של ביטול העבדות, כלומר לעצור את המערכת שפינתה אנשים לעבוד בכפייה.

ב-1891 נבחר סגן נשיא של ברזיל. כאשר הנשיא דאודורו דה פונסקה התפטר, פלוריאנו ירש את התפקיד. כניסתו עוררה מחאות כי חלקים טענו שזה סתר את החוק.
בשנים שאחר כך הוא דיכא מרד של אנשי הצי ב-1893. הוא גם נלחם במי שרצו להחליף אותו בכוח. כהונתו התמקדה בחיזוק השלטון ובלאומיות (אהבת המדינה).

קראו לו "גנרל הברזל". הוא סיים לכהן ב-15 בנובמבר 1894. גם אם לא כולם אהבו אותו, הוא עזר לבנות ממשלה רפובליקנית חדשה בברזיל.