היסטוריה של האנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה היא אנציקלופדיה שיצאה לאור מאז 1768, והיא הופיעה בחמש-עשרה מהדורות. בסוף המאה ה-20 הותאמה גם למדיות אלקטרוניות: תחילה על CD-ROM, אחר כך על DVD, ולבסוף לאינטרנט.

לפני הבריטניקה הופיעו ספרי עזר ואנציקלופדיות באנגלית ובשפות אחרות. רעיון חשוב שנכנס לבריטניקה היה לאסוף מאמרים על נושאים קרובים למסות ארוכות, במקום ערכים קצרים בסדר אלפביתי בלבד.

המהדורה הראשונה נוצרה באדינבורו ביוזמת קולין מקפרקוואר ואנדרו בל. העורך ויליאם סמלי ערך את העבודה; היא יצאה בפרסומים בשלבים ובסופו של דבר ב-3 כרכים. המהדורה כללה איורים נחושתיים שנחרטו על ידי אנדרו בל. הרעיון של "התוכנית החדשה", איחוד ערכים למשכי-טקסט ארוכים, היה מרכיב מרכזי.

במהדורה השנייה כתב ג'יימס טייטלר חלק גדול מהחומר. במהדורות המוקדמות נוספו מאמרים נרחבים על מדע, היסטוריה ורפואה, אך היו בהן גם השמטות ושגיאות לפי הידע של היום.

המהדורה השלישית התרחבה מאוד והבסיסה את מעמד הבריטניקה כמקור חשוב. בתקופה זו הופיעו גם מהדורות אמריקאיות וחלו העתקות פיראטיות של התוכן מעבר לים.

בשנים שלאחר מכן הוציאה להורג A. & C. Black סדרות מהדורות (השביעית עד התשיעית). המהדורה התשיעית (1875, 1889), שנקראה "מהדורת המלומדים", זכתה לשבחים על רמת המחקר הגבוהה שלה.

עם כניסת ההנהלה האמריקאית בתחילת המאה ה-20, השתנה גם דגש השיווק. המהדורה האחת-עשרה (1911) נחשבת לאחת החשובות והברורות מבחינת הסברים מדעיים, והיא נותרה מקור מוערך עד היום.

בשנות ה-30 הונהגה מדיניות העדכון המתמשך: צוות עורכים קבוע עובד כל הזמן על עדכון ותיקון המאמרים. נוצר גם "ספר-הנה", כרך שנתי שמסכם אירועים עדכניים. מדיניות זו נועדה לשמור על אנציקלופדיה תמיד מעודכנת ונמכרת.

המהדורה החמש-עשרה (1974) שינתה את המבנה: היא שודרה בשלושה חלקים. הפרופדיה, מדריך מסודר לידע (מפת-דרכים של תחומים); המיקרופדיה, כרכים של ערכים קצרים; והמאקרופדיה, מאמרים ארוכים ואקדמיים. המבנה החדש עורר ביקורת על הנוחות והיעילות של החיפוש.

הבריטניקה נכנסה לאלקטרוניקה רק בשנות ה-90, אחרי התחרות של מוצרים כמו אנכרטה. היא הוצעה על תקליטורים ומאוחר יותר כמנוי מקוון. בשנת 1996 נמכרה לברוקר פיננסי יעקב (ז'אקי) ספרא. חלק מתכני הבריטניקה הוצעו בחינם באינטרנט לפרק זמן מוגבל. ב-2007 פותחה גם גרסה דו-לשונית אנגלית, סינית.

לסיכום, הבריטניקה התפתחה מספר-דפוס עתיק לארגון ידע מודרני ועדכני, והשתנתה כדי להישאר רלוונטית בעידן הדיגיטלי.

אנציקלופדיה בריטניקה היא ספר גדול של ידע. היא התחילה לצאת לאור ב-1768. עד היום יצאו לה חמש-עשרה מהדורות.

לפני הבריטניקה היו ספרי ידע אחרים. הבריטניקה יצרה דרך חדשה: לאחד ערכים דומים למסות ארוכות.

הספר נוצר באדינבורו על ידי קולין מקפרקוואר ואנדרו בל. העורך היה ויליאם סמלי. המהדורה כללה תמונות נחושתיות. חלק מן התמונות הוסרו אחרי שקיבלו ביקורת.

במהדורה השנייה כתב גבר בשם ג'יימס טייטלר הרבה מהתכנים. המהדורה השלישית התרחבה מאוד והפכה את הבריטניקה לספר חשוב.

לקראת סוף המאה ה-19 והעשרים הבריטניקה גדלה, ויוצריה שיגרו מהדורות חדשות. המהדורה התשיעית נחשבה למדעית מאוד. המהדורה האחת-עשרה מ-1911 מפורסמת בגלל ההסברים הברורים שלה במדעים.

בשנת 1933 הוחלט לעדכן את הספר תמיד. זה אומר שעורכים עובדים כל הזמן על שינויים ותיקונים. גם יצא ספר־שנה שמספר מה קרה בשנה שחלפה.

במהדורה החמש-עשרה חילקו את הבריטניקה לשלושה חלקים: הפרופדיה (מפת רעיונות), המיקרופדיה (ערכים קצרים) והמאקרופדיה (מאמרים ארוכים). החלקים עזרו לארגן את הידע.

מאוחר יותר הבריטניקה יצאה גם על תקליטורים ועל רשת האינטרנט. היא התמודדה עם תחרות מתוכנות אחרות. חלק מתכוניה הוצעו ברשת בחינם לתקופה מסוימת.

כך הבריטניקה הפכה מספר ישן לספר עדכני שגם ברשת.