היסטוריה של הונגריה הפוסט-קומוניסטית

השלטון הקומוניסטי בהונגריה הפך באופן שקט ומהיר לדמוקרטיה פרלמנטרית מערבית (שיטה שבה הממשלה נבחרת בפרלמנט, כלומר בבית הנבחרים). הדחיקה של יאנוש קאדאר ב-1988 טלטלה את המערכת והביאה לבחירות חופשיות ב-1990. קואליציית מרכז-ימין עלתה אז לשלטון, אך נכשלה ביישום מעבר לכלכלת שוק תוך שמירה על רמת החיים. תופעות של אבטלה ועליית מחירים (אינפלציה, עלייה כללית במחירים) הובילו לחזרת הסוציאליסטים ב-1994. מאז התחלפו מפלגות בשלטון מספר פעמים, אך המטרה המשותפת נשארה צירוף הונגריה לאירופה, שהושג ב-2004. כיום הונגריה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו.

ב־1988 הונגריה התחילה להשתנות. הדיקטטור הישן איבד כוח.
ב־1990 נערכו בחירות חופשיות. אנשים בחרו נציגים בפרלמנט (בית הנבחרים).
המדינה פתחה חוקים חדשים. אנשים קיבלו חופש להתאגד ולכתוב בעיתונים.
הגבול עם אוסטריה נפתח. זה עזר לנפילת חומת ברלין.

בבחירות של 1990 ניצחה קואליציה (קבוצה של מפלגות שעובדות יחד).
הוקמו מוסדות חדשים, ונפתחה בורסה בבודפשט.
אבל בעקבות שינויי כלכלה רבים, אנשים איבדו עבודות והמחירים עלו.
ב־1994 חזרו לשלטון הסוציאליסטים.

מאז התחלפו ממשלות מספר פעמים. הונגריה ביקשה להצטרף לנאט"ו (ארגון מדינות לשיתוף הגנה) ולאיחוד האירופי (קבוצה של מדינות שעובדות יחד).
הצטרפות לנאט"ו הושלמה ב־1999. הצטרפות לאיחוד האירופי הושלמה ב־2004.
בשנים 2006 היו מחאות בגלל פוליטיקה ומוסדות שביקרו הודעות של המנהיגים.
בשנת 2008 הייתה בעיה בשירותי הבריאות. ב־2009 הוקמה ממשלת מומחים שאימצה צעדים כלכליים.

פידס בראשות ויקטור אורבן זכתה ב־2010 ברוב גדול בפרלמנט.
בשנת 2011 אושרה חוקה חדשה (חוקה = חוקים חשובים של המדינה). החוקה נכנסה לתוקף ב־2012.
הממשלה שינתה חוקים ואיפשרה ריכוז כוח במוסדות שונים.
בד בבד, האבטלה ירדה בין 2010 ל־2014 והצמיחה הכלכלית גדלה.
אך חוסר השוויון עלה: חלק מהאנשים הפכו לעשירים יותר, וחלק אחרים התקשו יותר.
ב־2019 האופוזיציה ניצחה בבחירות לראשות עיריית בודפשט. בשנת 2020 כמה מפלגות באופוזיציה רצו להתאחד, אבל לא הצליחו להחליף את הממשלה.