סוציאליזם הוא רעיון פוליטי וכלכלי התומך בחלוקה שווה יותר של רכוש ובמיגור הבדלי מעמדות. הגרסה הקיצונית שלו, קומוניזם, דורשת ביטול רכוש פרטי וכלכלה ריכוזית, ולעיתים מדברת על "דיקטטורה של הפרולטריון" (שלטון מעמד הפועלים) כשלב מעבר לחברה ללא מעמדות.
רעיונות לשיתוף רכוש ו’חיים משותפים’ מופיעים כבר במסורות עתיקות ובכתבים כמו אפלטון. בימי הביניים וקבוצות דתיות שונות צצו ניסיונות לקיום קומונות שיתופיות. במאות ה-17, 18 הועלו רעיונות דומים במהלך המהפכות בארץ ובאירופה.
תומאס מור בתיאוריו של האי "אוטופיה" (1516) תיאר חברה שוויונית ומסודרת, אך גם עם עונשים קשים על מי שאינו עומד בכללים.
המהפכה של 1789 הפיצה רעיונות של חירות, שוויון ואחווה. בתוך האירועים האלה נולדו ניסיונות סוציאליסטיים-מהפכניים, כמו קנוניית השווים של בבף, שקראה לחלוקה שווה של רכוש.
התיעוש שינה את החברה: המיכון והמפעלים יצרו פערים גדולים בין בעלי ההון (הבורגנות) לבין העובדים העירוניים (הפרולטריון). עובדי תעשייה רבים עברו לערים ועבדו בתנאים קשי יום. מציאות זו עוררה קריאה לשינוי דרמטי במערכת הכלכלית.
הראשונים שקראו לשינוי היו לרוב אוטופיסטים: הם תיארו קומונות אידיאליות שבהן שיתוף רכוש ועבודה היו בסיס החיים. חלקם (כמו פרודון) תמכו בעקרונות אנרכיסטיים, ביטול המדינה לטובת חירות מקומית; אחרים (כמו פורייה ורוברט אוון) ניסו להקים מושבות ניסיוניות. רבות מהקומונות האלו התנוונו בגלל בעיות כלכליות ופנימיות.
הוגים כמו סן-סימון ופוריה ניסחו רעיונות על קידום מעמד החלשים ועל ארגון מחדש של החברה. סן-סימון קיווה בביטול העברת הירושה ובהפקעת אמצעי הייצור לטובת החברה. פורייה דמיין "פאלאנקסים", קהילות חקלאיות־תעשייתיות שיתופיות.
במחצית המאה ה-19 הסוציאליזם הפך לתנועה מאורגנת יותר, שפנתה בעיקר למעמד העובדים. דמויות כמו פייר-ז'וזף פרודון הציעו מודלים של קואופרטיבים וחסל המדינה (אנרכיזם), בעוד לואי בלאן תמך בשינוי הדרגתי ודמוקרטי.
קרל מרקס ופרידריך אנגלס פיתחו סוציאליזם מדעי. הם טענו שההיסטוריה מונעת על ידי מאבקים בין מעמדות (מלחמת המעמדות). על פי מרקס, הקפיטליזם מוליד משברים ושיעבוד של העובד, ומהפכה אלימה תוביל להחלפתו בשלטון פרולטרי.
מרקס בנה תוכנית לשלב מעבר: הפקעת רכוש פרטי, הלאמות והקמת שלטון זמני של מעמד העובדים, עד להכחדת מעמדות והגעת שלב קומוניסטי.
בשנת 1864 הוקמה האגודה הבינלאומית של העובדים (האינטרנציונל). ב-1871 הקימה פריז קומונה קצרה, ניסיון לשלטון פועלים שעורר השראה בסוציאליסטים.
לקראת סוף המאה ה-19 עלה ויכוח: האם להגיע לשינוי באמצעות מהפכה אלימה, כפי שמרקס קבע, או להפעיל דרכים דמוקרטיות ורפורמיסטיות? מפלגות סוציאל-דמוקרטיות רבות בחרו בדרך הדרגתית וחלקן נכנסו למוסדות הממשל.
מלחמת העולם הראשונה הראתה שנאמנות לאומית יכולה לגבור על סולידריות מעמדית. ב-1917 התרחשה מהפכה ברוסיה: בולשביקים עלו לשלטון והקימו את ברית המועצות, הניסיון הגדול הראשון ליישם מדיניות קומוניסטית מדינתית.
התפתחו חילוקי דרך בין גישות שונות: למשל טרוצקי קרא למהפכה מתמדת בעולם, בעוד סטלין דגל בביסוס סוציאליזם במדינה אחת.
= ברית המועצות והמשמעויות שלה
ברית המועצות הלאימה את רוב הייצור וביצעה תיעוש מהיר. המדיניות כללה קולקטיביזציה חקלאית ותוכניות תעשייה מרכזיות, אך גם דיכוי פוליטי, טיהורים ורעב במידה שנויים במחלוקת.
המודל הסובייטי השפיע על מדינות רבות, אך גם עורר ביקורת רחבה.
בשנות ה-20 וה-30 התפצלה התנועה לשני זרמים: סוציאל-דמוקרטים (רפורמיסטים) וקומוניסטים (לא־משתפי פעולה פוליטיים). אחרי מלחמת העולם השנייה התפתח במערב דגם של "מדינת רווחה", צירוף של כלכלה קפיטליסטית יחד עם שירותים חברתיים ומיסוי פרוגרסיבי.
מאמצע שנות ה-70 החלה גל של מדיניות ניאו-ליברלית שהקטין את תפקיד מדינת הרווחה. לאורך ההיסטוריה הסוציאליזם התקיים בצורות רבות: מאוטופיות קומונליות ועד מפלגות פוליטיות רפורמיסטיות וקומוניסטיות ששלטו במדינות. רעיון השוויון והרצון לתקן פערים כלכליים ממשיכים לעצב דיונים פוליטיים עד היום.
סוציאליזם הוא רעיון שאומר להקטין פערים בחברה. זה אומר לחלק טוב יותר את הרכוש. קומוניזם (רעיון קשוח יותר) רוצה לבטל רכוש פרטי ולהקים חברה בלי מעמדות.
רעיונות של שיתוף היו כבר מאז ימים קדמונים. אנשים דתיים וקבוצות ניסו לגור ולעבוד יחד ולחלוק הכל.
במאה ה-18, 19 נוצרו מפעלים. אנשים רבים עברו לעיר ועבדו במפעלים. אלה שעבדו נקראו פרולטריון (עובדים), ואילו בעלי המפעלים נקראו בורגנות (בעלי עסקים). זה יצר רעיונות לשינוי.
אנשים כמו רוברט אוון ושארל פורייה רצו להקים קיבוצים ושיתוף של עבודה. חלק מהניסיונות נכשלו, חלק החזיקו זמן קצר.
קרל מרקס אמר שההיסטוריה היא מלחמות בין מעמדות. הוא חשב שהפרולטריון יקומו במהפכה (מרד) ויביאו לחברה שוויונית.
= רוסיה והברית המועצות
ב-1917 בוצעה מהפכה ברוסיה. לאחריה הוקמה ברית המועצות, מדינה שניסתה ליישם רעיונות קומוניסטיים. זה הוביל לתיעוש גדול, וגם לדיכוי פוליטי ולסבל לתושבים רבים.
אחרי מלחמת העולם השנייה כמה מדינות הטמיעו שירותים חברתיים רבים. זה נקרא מדינת רווחה, המדינה עוזרת בחינוך, בריאות ודיור.
סוציאליזם לקח צורות שונות: קיבוצים, מפלגות פוליטיות ושלטונות במדינות. הרעיון המרכזי נשאר, לנסות להקטין פערים ולשפר את החיים של רבים.
תגובות גולשים