היפנוס

היפנוס (יוונית עתיקה: Ύπνος, "שינה") היה התגלמות השינה במיתולוגיה היוונית. בקרב הרומאים הוא נקרא סומנוס.

הוא שכן במערה אפלה בעולם התחתון, רחוק מאור השמש. למערה לא היה פתח או כניסה. מי שהעיז להגיע נתקל במרבד פרחי פרג ריחניים ונרדם. כך נשמרה הדממה סביבו בזמן שנטמן בתרדמה. באיליאדה הוא מוזכר כאח תאום של תנטוס, התגלמות המוות. אצל סיודוס הוא מוצג כבנו של ניקס, אלת הלילה, ללא אזכור של האב. הוא היה אביו של מורפיאוס, אל החלומות, וחבר ללווייתו של האדס, שליט השאול. הוא העניק לאנדימיון את היכולת לישון עם העיניים פקוחות, כדי לשמור על סלנה, אלת הירח. מעבר לסיפורים אלה היפנוס כמעט ולא מופיע ולא היו לו פולחנים מרכזיים.

באמנות תיארו אותו כגבר צעיר ערום עם כנפיים הבוקעות מרקותיו. לעתים הציגו אותו עם זקן וכנפיים המחוברות לכתפיו. משמו נגזר המושג היפנוזה, מונח שמקושר למצב דמוי-שינה, והוא נטבע ב-1841 על ידי הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד.

היפנוס (שם יווני שפירושו "שינה") היה דמות של השינה.

הוא גר במערה חשוכה בעולם התחתון. עולם התחתון = המקום של המתים בסיפורים. למערה לא היה פתח. פרחי פרג מסביב מרדימים אנשים. היפנוס היה אח תאום של תנטוס. תנטוס = מי שמייצג את המוות. אמו היא ניקס. ניקס = אלת הלילה. הוא היה אב של מורפיאוס. מורפיאוס = אל החלומות. היפנוס נתן לאנדימיון את היכולת לישון עם העיניים פקוחות, כדי שיראה את סלנה. סלנה = אלת הירח. הוא לא מופיע הרבה בסיפורים.

באמנות מציירים אותו כגבר צעיר עם כנפיים. משמו נוצרה המילה היפנוזה. היפנוזה = מילה שקשורה לשינה. המילה נטבעה בשנת 1841 על ידי ג'יימס ברייד.