היפרסתן היה השם שניתן בעבר למינרל מתוך קבוצת הפירוקסן. פירוקסן, קבוצת מינרלים אינוסיליקטיים, כלומר סיליקטים שבהם אטומי הסיליקה (SiO4) מסודרים בשרשרת בודדת.
המינרל השתייך לקבוצת האנסטטיט (נוסחה כללית (Mg,Fe)SiO3). קבוצה זו איזומורפית, כלומר תרכובות בעלות מבנה דומה אך הרכב שונה. בקצה אחד עומד אנסטטיט העשיר במגנזיום, ובקצה השני פרוסיליט העשיר בברזל. היפרסתן כונה כך כי הוא נמצא באמצע הטווח, עם כמויות דומות של מגנזיום וברזל.
ב-1988 החליטה תת‑ועדה של ה‑IMA (הוועדה לשמות מינרלים) לא לאפשר עוד את השימוש בשם היפרסתן. כיום משתמשים בשם אורתופירוקסן, וציון היחס בין אנסטטיט (En) לפרוסיליט (Fs) כדי לתאר את ההרכב. לדוגמה: En80Fs20 מציין 80% אנסטטיט ו‑20% פרוסיליט.
גבישים מפותחים של היפרסתן נדירים. בדרך כלל הוא מופיע כגושים עלעליים בסלעים כגון נוריט ובסלעי אנדזיט־היפרסתן, ושם מהווה מרכיב חשוב. דוגמאות בולטות הגיעו מסלע גס הגרגיר לברדוריט‑היפרסתן (נוריט) מאי פאול מול חופי חצי האי לברדור בקנדה. לכן המינרל היה ידוע גם כ"הורנבלנדה של לברדור" או "פאוליט".
בליה של המינרל עשויה להעניק לו ברק תת‑מתכתי בצבע ארד, ונקרא אז ברונזיט. על חלק מהמשטחים מופיע ברק אדום‑נחושת בוהק, בעל מקור דומה. שני סוגי הברק הללו שימשו לעיתים כאבני חן.
מקור השם ביוונית ופירושו "חוזק יתר". השם מרמז על קשיותו, שהיא גדולה מזו של האמפיבול, מינרל שבלעיתים טועים בינו לבין ההיפרסתן.
היפרסתן היה השם הישן למינרל ממשפחת הפירוקסן. פירוקסן, מינרל שבו אטומי הסיליקה מסודרים כמו שרשרת.
היום קוראים לו אורתופירוקסן. בשנת 1988 החליפו את השם והחלו לציין כמה מגנזיום וכמה ברזל במינרל. כותבים זאת עם En ו‑Fs. En הוא אנסטטיט, Fs הוא פרוסיליט.
הוא נמצא בסלעים כמו נוריט ובאנדזיט. דוגמאות יפות הגיעו מאי פאול ליד חופי לברדור בקנדה. המינרל מופיע בדרך כלל כגושים עלעליים ולא כגבישים גדולים.
כשהוא מתבלה הוא מקבל ברק ארדי שנקרא ברונזיט. לפעמים יש לו ברק אדום‑נחושת יפה. משתמשים בו גם לפעמים כאבן חן.
השם מקורו מיוונית ומשמעותו "חוזק יתר". זה כי הוא קשה יותר מהמינרל אמפיבול, שמדי פעם טועים בו.
תגובות גולשים