ספרדית

Castellano

'''ספרדית''' (Español; בניבים דרום־אמריקאיים נהגה אפניול) או '''קסטילית''' (Castellano) היא שפה איברו‑רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת ההודו‑אירופאיות. היא קרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. יש לה כ־570 מיליון דוברים ברחבי העולם. כ־470 מיליון דוברים הם דוברי אם; לכן זוהי השפה השנייה הכי מדוברת כשפת אם בעולם. בספרד מדברים ספרדית כ־40 מיליון איש, והיא מדוברת בלמעלה מ‑20 מדינות, בעיקר בדרום ובמרכז אמריקה. הספרדית גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

התפתחות ושורשים

המסמכים המוקדמים בכתיב ספרדי מתוארכים למאה ה־11. מקור השפה הוא הלטינית הוולגארית, הלטינית של העם, שהייתה נוכחת במושבות האימפריה הרומית. לאורך ההיסטוריה הגיעו אלמנטים נוספים לאוצר המילים: מילים ערביות ומילים שמיות אחרות ששרדו מהגלי הגירה וכיבושים. בתקופת ימי הביניים השפיעו גם הבסקית והערבית. הספרדית התרחבה בחצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובאמריקה בתקופת האימפריה הספרדית.

שני השמות העיקריים הם Español ו‑Castellano. Español נגזר משם המדינה España (ספרד). Castellano נגזר משם ממלכת קסטיליה (Castilla), שפירושו בפשטות "ארץ הטירות". במקומות שונים בעולם משתמשים באחד או בשני השמות: למשל בארגנטינה וסביבתה מעדיפים לעתים Castellano; במקסיקו וקולומביה נפוץ Español.

באלפבית הספרדי יש 29 אותיות. האותיות K ו‑W אינן חלק מרכזי במילים מקוריות, והאות H אינה נהגית כלל.

ניב הריו דה לה פלטה (רוב ארגנטינה ואורוגוואי) בולט בשינויים בהגייה. למשל האותיות ll ו‑y בתוך מילה נהגות כמו צליל ז' (כמו ה‑s בצרפתית) או ש. הניב גם קלט מילים רבות מאיטלקית בעקבות הגירה גדולה מאיטליה.

פעלים בספרדית מתחלקים ל־3 קבוצות לפי סיומת הצורה הבסיסית (המקור): -ar (למשל jugar, לשחק), -er (comer, לאכול) ו‑-ir (vivir, לחיות).

"בינוני" כאן הוא תואר פעיל או שם פועל (present participle / gerund). להשתמש בו אפשר גם לזמנים מתמשכים בעזרת פועל העזר Estar.

יצירתו: פעלים שמסתיימים ב‑ar מחליפים את הסיומת ל‑ando. פעלים ב‑er או ‑ir מחליפים ל‑iendo. אם לפני הסיומת יש תנועה ב‑er או ‑ir, היא יכולה להפוך ל‑yendo (למשל: leer → leyendo).

הבינוני בעבר הוא ה‑past participle, ומשמש גם בקול הסביל ובזמני הפרפקט. יצירתו: -ar → ‑ado; -er/-ir → ‑ido. כשבסיס הפועל מסתיים בתנועה, הסיומת עשויה להיות ‑ído.

הזמנים האלה נוצרים בעזרת פועל ההישתייכות Haber (שמשמש ליצירת זמנים מושלמים) יחד עם הצורה של הבינוני (past participle).

זמנים מתמשכים נוצרים בעזרת פועל העזר Estar בצורות שונות, יחד עם הבינוני (gerund), כדי להראות פעולה במהלכה.

הקול הסביל נעשה באמצעות נטיות הפועל Ser יחד עם הבינוני (past participle).

שמות עצם בספרדית משתייכים למגדר זכר או נקבה. בדרך‑כלל מילים שמסתיימות בצליל o הן זכר, ואלו שמסתיימות ב‑a הן נקבה. גם הסיומות -ión ו‑‑ad אופייניות לנקבה. יש חריגים (לדוגמה: día, "יום" הוא זכר).

רבים נוצרים בדרך כלל על‑ידי הוספת s אחרי תנועה, או es אחרי עיצור.

יש גם מערכת של יידוע (הפכים של ה‑the וה‑a באנגלית) ותוויות הצגה קרובות/רחוקות.

שמות התואר מתאימים במגדר ובכמות לשם העצם אותו הם מתארים. בדרך כלל התואר בא אחרי שם העצם. כללים פשוטים: תואר בזכר המסתיים ב‑o הופך ל‑a בנקבה; תארים המסתיימים ב‑e או בעיצור נשארים זהים במגדר; רבים נוצרים ב‑s או es בהתאם לסיומת.

הערה סיכומית

הספרדית היא שפה עם היסטוריה ארוכה, שמקורה בלטינית עם השפעות מגוונות. יש לה מבנה פועל עשיר וכללים ברורים להיוֹלד צורות כמו בינוני, פרפקט, וסביל. ניבים מקומיים, כמו הריופלטנסה, מציגים הבדלים בהגייה ובמילים.

Castellano

ספרדית נקראת גם Español או Castellano. זהו שם השפה של ספרד.

היא מדוברת על ידי כ־570 מיליון אנשים בעולם. כ־470 מיליון מדברים אותה כשפה ראשונה. הרבה מדינות אמריקה מדברות ספרדית.

Español מגיע מ‑España (ספרד). Castellano מגיע מממלכת קסטיליה, "ארץ הטירות".

באיות הספרדי יש 29 אותיות. האות H לא נשמעת. האותיות K ו‑W מופיעות רק במילים שאולות.

בניב של ארגנטינה ולרוב אורוגוואי, האותיות ll ו‑y לפעמים נשמעות כז' (צליל דומה ל‑zh) או כש.

פעלים בספרדית נחלקים לשלוש קבוצות לפי הסוף שלהם: -ar, -er, -ir. לדוגמה: jugar (לשחק), comer (לאכול), vivir (לחיות).

בינוני ההווה (gerund) נוצרת כך: -ar → -ando; -er/-ir → -iendo. לפעמים מופיע -yendo.

הבינוני בעבר (past participle) נוצר כך: -ar → -ado; -er/-ir → -ido.

זמנים מסוימים נוצרים עם Haber (כמו "היה" בשפה), וזמנים מתמשכים נוצרים עם Estar + בינוני.

הקול הסביל נעשה עם Ser + הבינוני.

רוב המילים הן זכר אם הן מסתיימות ב‑o, ונקבה אם מסתיימות ב‑a. ריבוי נעשה על‑ידי הוספת s אחרי תנועה, או es אחרי עיצור. תארים משתנים לפי מין ומספר של השם שהם מתארים.

בקצרה: ספרדית היא שפה גדולה ומעניינת, עם חוקים ברורים של פעלים ושמות.