היצע וביקוש הוא מודל המבוסס על שני מדדים, היצע וביקוש, שמשתלבים בשוק חופשי כדי לקבוע מחיר מוצר או שירות. היצע הוא כמות המוצרים או השירותים שקיימים בשוק. ביקוש הוא מידת הרצון של אנשים לקנות את המוצרים.
המודל קובע שהמחיר נקבע באיזון בין ההיצע לבין הביקוש. חוק הביקוש אומר: ככל שהמחיר גבוה יותר, כך הצרכנים יבקשו פחות. חוק ההיצע אומר: ככל שהמחיר גבוה יותר, כך היצרנים ייצרו ויציעו יותר. גרפית מציגים את הביקוש כעקומה היורדת משמאל לימין, ואת ההיצע כעקומה העולה.
נקודת החיתוך בין שתי העקומות נקראת שיווי משקל. שם המחיר וכמות הייצור מתאזנים. אם המחיר חורג מנקודה זו, כוחות השוק (עודף ביקוש או עודף היצע) ילחצו אותו חזרה.
שורשי המודל מגיעים מהמאה ה-18 וה-19. אלפרד מרשל ניסח את המודל בצורה המוכרת בספרו "עקרונות הכלכלה". רעיונות אלה הפכו לבסיס לתאוריות כלכליות מודרניות.
המודל מניח שוק חופשי בתחרות משוכללת (תחרות משוכללת = מצב שבו יש הרבה יצרנים וצרכנים, והמוצר אחיד). בהנחה זו אין התערבות ממשלתית, אין מונופולים, ולכולם יש מידע מלא ומהיר.
בהנחות התחרות המשוכללת, עקומת ההיצע עולה ועקומת הביקוש יורדת. הכוחות נוטים להוביל לשיווי משקל. המודל מדגיש את הנטייה הכללית של מחירים לאורך זמן, ולא טוען שהוא מדויק בכל שוק אמיתי.
פונקציית ההיצע מראה את הקשר בין המחיר לכמות שמייצרים היצרנים. בדרך כלל זו פונקציה עולה: מחיר גבוה יותר מעודד ייצור רב יותר. פונקציית ההיצע קשורה לעלות השולית, העלות הנוספת לייצור יחידה נוספת. חוק התפוקה השולית הפוחתת אומר שתוספת גורם ייצור מגדילה תפוקה בפחות מידה ככל שמוסיפים עוד.
עקומת ההיצע של השוק היא סכום עקומות ההיצע של כל היצרנים. בתחום קצר טווח חלק מגורמי הייצור קבועים; בטווח ארוך כולם משתנים.
פונקציית הביקוש מראה את הכמות שהצרכנים רוצים לקנות בכל מחיר. היא נוטה להיות פונקציה יורדת. הבסיס לכך הוא התועלת השולית: התועלת הנוספת שצרכן מקבל מיחידה נוספת קטנה ככל שצורך יותר יחידות.
גורמי הביקוש העיקריים הם הכנסה, טעמים, מחירי מוצרים תחליפיים (מוצרים שאפשר להחליף בהם זה את זה) ומחירי מוצרים משלימים (מוצרים שמשתמשים בהם יחד).
נקודת החיתוך של ההיצע והביקוש קובעת מחיר ושיעור ייצור שבו היצרנים והצרכנים מסופקים. אם המחיר נמוך מדי נוצר עודף ביקוש, ומחירו יעלה. אם המחיר גבוה מדי נוצר עודף היצע, ומחירו ירד. בטווח הארוך רווחים עודפים מושכים יצרנים חדשים, והם מצטמצמים עד שהשוק מגיע לשיווי משקל ארוך טווח.
עלייה בביקוש משמעותה שאצל כל מחיר נתון מבוקרת כמות גדולה יותר. זאת נראית כתזוזה ימינה של עקומת הביקוש, וגורמת לעליית מחיר וכמות שיווי משקל. שינוי בהכנסה או בטעמים, ושינוי במחירי תחליפים או משלימים, משנים את הביקוש.
שיפור טכנולוגי או שינוי בעלות הייצור מזיזים את עקומת ההיצע. הגדלת ההיצע תוריד את מחיר שיווי המשקל ותעלה את הכמות. חשוב להבחין בין תזוזת עקומת ההיצע לבין תזוזה על העקומה עקב שינוי במחיר.
גמישות מודדת עד כמה כמות הייצור או הביקוש משתנים כשמחיר משתנה. גמישות המחירים היא יחס אחוזי שינוי. אם הביקוש קשיח מאוד, שינויי מחיר ישנו מעט את הכמות. אם הביקוש גמיש, שינויי מחיר ישנו הרבה את הכמות. גמישות חשובה להבנת השפעות מסים, מדיניות ומונופולים.
לעיתים ההיצע קבוע, ונקבל עקומת היצע אנכית. אז כמות לא משתנה לפי מחיר. דוגמה: קרקע מסוימת היא קבועה בטווח הקצר.
המודל חל גם על שווקים אחרים. בשוק העבודה התפקידים מתהפכים: העובדים "מייצרים" עבודה, והחברות קונות אותה. בשווקים פיננסיים מוצרי ההיצע דומים יותר, ולכן המודל מתאים שם לעיתים טובה יותר.
במקרה של כסף, הביקוש נובע מהרצון לבצע עסקאות. היצע הכסף יכול להיחשב כקשיח בטווח קצר. ריבית היא מחיר הכסף.
במונופול יש יצרן אחד שיכול לקבוע מחיר מקסימלי לרווחיו. מחיר זה גבוה יותר ממחיר בשוק תחרותי. במקרים של מעט שחקנים, צריך כלים אחרים לניתוח, כמו תורת המשחקים.
המודל הותקף ממספר זוויות. מרקס טען שהמחיר מושתת על ערך העבודה. קיינס התייחס להשפעת הכסף והטענה שמחירים לא תמיד גמישים כלפי מטה. כלכלנים ליברליים ואוסטרים הדגישו שהעדפות צרכן משתנות. מבקרים מודרניים כמו סטיב קין הצביעו על סתירות בהנחות ובהשלכות המתמטיות של המודל.
היצע וביקוש הוא רעיון שעוזר להבין איך נקבע מחיר.
היצע זה כמה מוצרים יש בשוק. ביקוש זה כמה אנשים רוצים לקנות אותם. בדרך כלל, אם המחיר גבוה, אנשים קונים פחות. אם המחיר גבוה, היצרנים מייצרים יותר. מציירים את זה כשני קווים: אחד יורד ואחד עולה.
כשהקווים נפגשים, יש נקודת שיווי משקל. שם המחיר והכמות מתאימים גם למוכרים וגם לקונים. אם המחיר מחוץ לנקודה זו, המחיר בדרך כלל יחזור אליה.
אם יש פרוסת לחם אחת ושני רעבים, המחיר יעלה. אם יש שתי פרוסות ולבן רעב אחד, המחיר ירד.
אם יותר אנשים רוצים מוצר, הביקוש עולה והמחיר יכול לעלות. אם אפשר לייצר יותר בקלות, ההיצע עולה והמחיר יכול לרדת.
גמישות אומרת כמה כמות משתנה כשהמחיר משתנה. אם הכמות משתנה הרבה, היא גמישה. אם היא משתנה מעט, היא קשיחה.
החוק הזה גם עובד בשוקי עבודה, שם השכר הוא המחיר. הוא גם יכול לעבוד בשוק הכסף.
אם יש רק יצרן אחד (מונופול), הוא קובע מחיר. כלכלנים לא תמיד מסכימים עם המודל.
תגובות גולשים