הירש לקרט

הירש לקרט (לעקערט, ברוסית: Гирш Лекерт; 1879?, 10 ביוני 1902) היה מהפכן וחבר ארגון "הבונד". הועלה לגרדום אחרי ניסיון התנקשות כושל בגוברנטור של וילנה.

לקרט נולד בעיירה אנישוק (Onuškis) במחוז טרקאי. הוא הצטרף ל"הבונד", ארגון יהודי שפעל בין העובדים בווילנה. בעיר חיו אז כ־80,000 יהודים.

ברוסיה של אותה תקופה צמחו תנועות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות שקראו למהפכה. השלטון מינה למושל הכללי של פלך וילנה את ויקטור פון ואהל. הוא נודע בדיכוי מרידות ובהתנהגות קשה כלפי המפגינים.

במופע ההמונים של האחד במאי 1902 פרצו פרשי הקוזקים אל ההפגנה והצליפו במפגינים. שמונה־עשר מנהיגים נעצרו והומתו בעינויים של השוטים. הבונד החליט לנקום על ההשפלה.

חבורה של צעירים בחרה לפעול ללא אישור ההנהגה. הירש לקרט, סנדלר מווילנה, התנדב להתנקש בו. הוא הארב למושל אחרי יציאת הקרקס וירה בו שתי יריות. פון ואהל נפצע קשה אך שרד. הוא חי עד 1915.

לקרט נתפס, עונה, נשפט ונידון למוות. הוצא להורג בפומבי בווילנה. מאז הפך לסמל למרד ולמורדי הרוח בקרב יהודים במזרח אירופה. ב־1927 הוקרן סרט סובייטי לזכרו. משוררים ומחזאים כתבו עליו, והוא השפיע גם על דמויות פוליטיות מאוחרות. בתל אביב נקרא רחוב על שמו.

הירש לקרט (1879?, 10 ביוני 1902) היה צעיר יהודי מווילנה. הוא היה חבר ב"הבונד", ארגון יהודי.

בווילנה חיו הרבה יהודים. בשלב מסוים מושל האזור, ויקטור פון ואהל, דכא הפגנות באלימות. ביום העבודה הגדול ב־1902 הקוזקים תקפו את המפגינים והכהו אנשים.

קבוצה של צעירים רצתה לנקום. הירש, שהיה סנדלר, התנדב להתנקש במושל. הוא פגש את פון ואהל אחרי הצגה וירה בו. פון ואהל נפצע אך לא מת.

הירש נתפס, נשפט והוצא להורג בפומבי. אחרי מותו הפך לאיש שנזכר כסמל למרד. בשנים אחרי כן נעשו על שמו יצירות כמו סרט ושירים. בתל אביב יש רחוב על שמו.