הכוונת תחבורה

הכוונת תחבורה נדרשת כדי להסדיר את התנועה בכבישים ולאפשר ניצול מיטבי של הדרך.
בעבר שוטרים עמדו במקומות הומים והכוינו כלי רכב. ככל שכמות הרכבים גדלה, החלו להשתמש בתמרורים וברמזורים, אמצעי אוטומטי שמכוון תנועה באמצעות אורות.
כאשר אין רמזור, תמרור או שוטר, נהוג כלל זכות קדימה: כלל שקובע מי זז ראשון בצומת.
הכוונה אנושית נעשית היום בעיקר בעבודות בכביש, אחרי תאונה, בתקלת רמזור או בעומסי תחבורה מיוחדים, כמו הופעה חיה.
בקרת רמזורים בדרך כלל מבוססת על חלוקת זמנים קבועה לכל כיוון. בצמתים מתוחכמים הזמנים משתנים לפי שעת היום או לפי חיישנים, מכשירים שמאתרים רכבים ממתינים.
במקומות עם מעט הולכי רגל, רמזור הולכי רגל יפעל רק אחרי לחיצה על כפתור.
בשנים האחרונות הוסיפו שלטים אלקטרוניים הנשלטים ממרכז בקרה שמקבל נתונים מצלמות וחיישנים. שלטים אלה יכולים לשנות כיוון תנועה, לחסום נתיב או לשנות מהירות בכביש.
בישראל קיימים ארבעה מוקדי בקרה בין-עירוניים:

הכוונת תחבורה עוזרת להסדיר נסיעה בכביש.
בעבר שוטרים עמדו והכוונו את התנועה.
מאוחר יותר הוצגו תמרורים ורמזורים. רמזור הוא האור שאומר לנהג לעצור או לנסוע.
אם אין כללים אחרים, יש כלל זכות קדימה. זכות קדימה אומרת מי נוסע ראשון.
היום אנשים מכוונים רק בעבודות בכביש, אחרי תאונה, כשברמזור תקלה, או באירועים גדולים כמו הופעה.
חלק מהרמזורים עובדים לפי זמנים קבועים. צמתים חכמים משנים זמנים לפי השעה או לפי חיישנים. חיישן הוא מכשיר שמרגיש רכב.
אם אין הרבה הולכי רגל, הרמזור לא ישתנה בלי לחיצה על כפתור.
יש גם שלטים אלקטרוניים שמרכז שולט עליהם. הם יכולים לסגור נתיב או לשנות מהירות.
בישראל יש ארבעה מוקדי בקרה בין-עירוניים: