הכוחות הלבנוניים (בערבית: القوات اللبنانية) היו המיליציה העיקרית של המחנה השמרני בזמן מלחמת האזרחים בלבנון. מיליציה = קבוצת לוחמים לא-סדירה. אחרי המלחמה הפכו לכוח פוליטי ימני נוצרי.
סמל התנועה כלל צלב עם אלמנטים שמסמלים הקרבה ושורשיות הנוצרים בלבנון. הצלב אומץ כסמל ב-19 באפריל 1984.
ב-1976 מנהיגי המחנה השמרני הקימו את "החזית הלבנונית" והקימו את המיליציה שנקראה "הכוחות הלבנוניים". המנהיג המרכזי היה בשיר ג'ומאייל. בתחילה זו הייתה קואליציה של מיליציות נוצריות, ובעיקר הפלנגות. לכוחות ניתנה תמיכה ישראלית באימונים ובתחמושת.
עמדת סוריה כלפי המיליציות הנוצריות השתנתה פעמים רבות. בתחילה סוריה תמכה ברדיקלים, אחר כך אפשרה פעולה נגדם, ולבסוף התנגדה לניסיונות הכוחות הנוצרים לערער את שליטתה בלבנון. כך פרצו לחימה ונפגעו אזרחים, למשל במחנה הפליטים תל א-זעתר.
בשנות ה-70 וה-80 נוצרו סכסוכים פנימיים בין המנהיגים. סולימאן פרנג'יה התעמת עם בשיר ג'ומאייל אחרי רצח בני משפחתו ב-13 ביולי 1978. ב-1980 חלקים נוספים פרשו, בעקבות קרבות פנימיים כמו מתקפת ספטה (7 ביולי). חילוקי הדעות הובילו לפיצול המיליציה ולהחלפת מנהיגויות.
באפריל 1981 ניסו הכוחות הלבנוניים להשתלט על זחלה, עיר חשובה בעמק הבקאע. הסורים הגיבו בכוח, ובשיר ג'ומאייל ביקש סיוע אווירי ישראלי. מטוסי קרב ישראליים תקפו מסוקים סורים ב-28 באפריל.
בשיר ג'ומאייל נרצח ב-14 בספטמבר 1982. אחיו אמין ג'ומאייל ירש את הנשיאות. ימים לאחר הרצח אירע טבח בשכונות הפליטים סברה ושתילה, ושיתוף הפעולה עם ישראל ירד.
במהלך 1984, 1985 החל תהליך של החלפת פיקוד ומאבקי שליטה בין מנהיגים כמו סמיר ג'עג'ע ואלי חובייקה. ג'עג'ע זכה בשליטה בפועל על הכוחות, והפלנגות הפכה למפלגה גרידא.
חובייקה התקרב לסוריה וחתם על הסכם תלת‑צדדי ב-28 בדצמבר. לאחר עימותים צבאיים חזר ג'עג'ע לפקד על הכוחות. במהלך הקרבות של אמצע שנות ה-80 נפגעו אזורים נוצריים רבים.
מבחינה צבאית הכוחות אף ספגו מפלות, למשל במלחמת ההרים, שהובילו לבריחת תושבים נוצרים מאזורים מסוימים.
ב-1988 מינה הנשיא אמין ג'ומאייל את מישל עאון לראש ממשלה. עאון ניסי ללאחד את הכוחות הצבאיים תחתיו. העימותים עם הכוחות הלבנוניים נמשכו, והוא התנגד להסכם טאיף. ב-13 באוקטובר 1990 פלשו כוחות סורים ובעלי בריתם לארמון הנשיאות. עאון ברח ולבסוף יצא מהמדינה.
סמיר ג'עג'ע הואשם בפשעים ממלחמה ונשפט. ב-18 ביולי 2005 שוחרר מהכלא לאחר 11 שנות מאסר.
לאחר מהפכת הארזים ב-2005, עם נסיגת הכוחות הסוריים, הפכו הכוחות הלבנוניים מחדש למפלגה בפיקודו של ג'עג'ע. הם הצטרפו לקואליציית 14 במרץ. בבחירות הם צמחו בפרלמנט: 6 מושבים ב-2005, 8 ב-2009, 15 ב-2018 ו-20 ב-2022.
התקשורת: תחנת הטלוויזיה LBC הוקמה בתקופת המלחמה על ידי המיליציה, והיא ממשיכה לשדר תוכניות בידור ואקטואליה.
הכוחות הלבנוניים היו קבוצה חמושה (מיליציה = קבוצת לוחמים) של נוצרים בלבנון. הם נלחמו במלחמת האזרחים והפכו אחר כך למפלגה פוליטית.
ב-1976 קבוצות נוצריות התאחדו. בשיר ג'ומאייל היה המנהיג החשוב.
סוריה שינתה את עמדתה כלפי הקבוצה כמה פעמים. זה גרם לקרבות וקשיים רבים.
היו ויכוחים קשים בין מנהיגים. זה הוביל לפיצול והלוחמים התפלגו לקבוצות שונות.
בשנת 1981 היתה לחימה בעיר זחלה. גם מדינות אחרות התערבו ולעיתים היו התקפות אוויר.
בשיר ג'ומאייל נרצח ב-1982. אחיו אמין קיבל את הנשיאות. אחרי זה היו אירועים קשים שפגעו בתמיכה בכוחות.
היו מאבקים בין סמיר ג'עג'ע לבין אלי חובייקה. חובייקה ניגש לסוריה וחלקו של הכוח נלחם אחד בשני.
בשנת 1988 מישל עאון מונה לראש הממשלה. הוא רצה לאחד את הצבא. בסוף 1990 נאלץ לעזוב את המדינה.
מאז 2005, אחרי שהסורים יצאו מלבנון, הפכו הכוחות למפלגה בראשות סמיר ג'עג'ע. הם נכנסו לפרלמנט וגדלו עם השנים. גם ערוץ הטלוויזיה LBC הוקם על ידי הקבוצה והוא פעיל עד היום.
תגובות גולשים