הכעבה (בערבית: الكعبة, "הקובייה") היא מבנה קדוש למוסלמים במכה, בערב הסעודית. היא ניצבת במרכז אל-מסג'ד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר. בתוך הכעבה משובצת האבן השחורה, שהיא בעלת משמעות דתית רבה. הכעבה היא הקיבלה, הכיוון שאליו פונים המאמינים בזמן התפילה.
הכעבה הייתה מקום פולחן גם לפני האסלאם. בתקופת הג'אהיליה (התקופה הקדם-אסלאמית) עבדו בה אלילים. לפי המסורת המוסלמית, כאשר מוחמד כבש את מכה טיהר את הכעבה מהאלילים ואסר גישה אליה על מי שאינו מוסלמי.
על פי הקוראן והמסורת, אברהם וישמעאל בנו את הכעבה. לגבי מקור האבן השחורה קיימות מסורות שונות: חלקן אומרות שאברהם וישמעאל מצאו אותה בין האבנים, ואחרות שמספרות שהיא ירדה מהשמים וחשכה בשל חטאי האנשים. יש גם הערכות שהאבן עשויה סלע מקומי או אכטיס. רעיונות על מטאוריט הועלו, אך לא נבדקו מדעית בגלל קדושתה ומגבלות הגישה.
המסורת מייחסת לכעבה שורשים מאוד עתיקים. יש מסורות שמדברות על כעבה שמימית בגן עדן או על קיום הכעבה לפני הבריאה. גרסאות אחרות מצביעות על תפקידים של אדם הראשון, נוח ואברהם בתולדות העמדתה ובשימורה. שבט קורייש, שבטו של מוחמד, היה האחראי על שמירת המבנה לפני האסלאם.
הכעבה נחשבת למקום מפגש בין מסורת אברהםית לבין פולחן השירה. היא מהווה את הקיבלה, והמקום אליו מכוונים הקבורה המוסלמית. לפי המסורת, המסע הלילי של מוחמד (הישרא, מעלייה לשמיים) התחיל מן הכעבה.
בחג' (עלייה לרגל) המוסלמים מבצעים הקפה סביב הכעבה שבע פעמים נגד כיוון השעון. חלק מהמקרבים נוגעים או מנשקים את האבן השחורה. טקסי החג' מתייחסים למעשים שמקושרים לאברהם וישמעאל, כולל טקסי תפילה והליכה בין גבעות צָפא וּמרווה. חלק מהטקסים ידועים כזריקת אבנים לעבר גלי אבנים לזכר ההתנגדות לשטן.
הכעבה היא בקירוב קוביה. צלעותיה ארוכות כ-10, 12 מטר וגובהה כ-15 מטר. היא מכוסה בכיסוי שחור מעוטר זהב שנקרא כִּסְווה, שמוחלף מדי שנה. באחת מפינותיה משובצת האבן השחורה. יש דלת גבוהה מעל לרצפה, מרזב מוזהב (מיזאב), מקום תפילה בשם מקאם אבראהים, וכן אזורים כמו החג'ר אל-חטים והמלתזם המוכרים למבקרים.
במיסטיקה האסלאמית (הסופיות) קיימת הבחנה בין הכעבה החיצונית, כאובייקט חומרי, לבין הכעבה הפנימית, כמטאפורה לנפש שעל האדם לכבוש. גדולי הסופיות, כמו אלג'זאלי, ראו בביקור במקום חלק מתהליך רוחני ולא מטרה בפני עצמה.
הכעבה (מילה בערבית שפירושה "הקובייה") היא מבנה קדוש במכה. היא נמצאת בתוכו של מסגד גדול שנקרא אל-מסג'ד אל-חראם (מסגד משמעותו בית תפילה). המוסלמים פונים לכעבה כשהם מתפללים. זאת נקראת קיבלה, כיוון התפילה.
בתוך הכעבה יש את האבן השחורה. אנשים נוגעים בה ומאמינים שהיא חשובה תורנית. לפי סיפור דתי, אברהם וישמעאל בנו את הכעבה יחד.
בפעם בשנה, המוסלמים שעולים לרגל לחג' (חג' פירושו עלייה לרגל, נסיעה למקום קדוש) מקיפים את הכעבה שבע פעמים. הם עושים זאת נגד כיוון השעון. בחג' מכסים את הכעבה בכיסוי מיוחד שנקרא כיסווה. הכיסווה מחליפים כל שנה.
הכעבה בצורת קוביה. היא בערך בגובה 15 מטר. יש לה דלת לגישה ולפינה שבה משובצת האבן השחורה. סופיים (אנשים שמחפשים חיבור רוחני) רואים בכעבה גם משמעות פנימית לנפש.
תגובות גולשים