הכרונולוגיה הנהוגה במסורת היהודית מבוססת בראש ובראשונה על התנ"ך, ובהמשך על מדרשי אגדה - סיפורים והסברים מסורתיים. מדרשי האגדה רוכזו בספר "סדר עולם", וגרסה זו שימשה רבים מספרי תולדות עם ישראל שאחר התלמוד.
רוב הנתונים כאן נלקחו ממניין השנים של בעל "סדר עולם רבה" (אשר מונה שנים מאז בריאת האדם). יש לציין שמניין השנים הנהוג היום מוסיף שנתיים למניינו של סדר עולם ושנה אחת למניין הגמרא. אין להשוות ישירות בין מניין זה לספירת השנים הנוצרית.
במדרש משתמשים בגילאי האבות בתנ"ך כדי לספור שנים. לפי המניין הזה יעקב נולד בשנת 2108 לבריאה. יעקב ירד למצרים בגיל 130, כלומר בשנת 2238. שהות בני ישראל במצרים נחשבת ל-210 שנים, ולכן היציאה ממצרים הונחה בשנת 2448 לבריאת אדם הראשון. הפסוק על "ארבע מאות שנה" מובא כך שהספירה מתחילה מלידת יצחק (2048). בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה אחרי היציאה ממצרים. במסגרת המסורת, הבית הראשון עמד 410 שנה. לאחר גלות בבל של 70 שנה נבנה בית המקדש השני, שלפי המקורות המסורתיים עמד 420 שנה. דניאל נביא מיוחס לו נבואה זו גם כן. לפי הכרונולוגיה המסורתית, נס פורים אירע בשנת 3405 לבריאת אדם.
המסורת והחכמים דנו במשך הדורות באורך החיים הארוך של ראשי המשפחות. רבי סעדיה גאון נתן הסבר של ריבוי צאצאים, בעוד הרמב"ם הסביר הארכות חיים כנראה כתוצאה מתנאים מיוחדים או נס. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו גם הציע שהנסיבות והחסד העלו את תוחלת החיים.
קיימת טבלה מסורתית שמציגה את הדורות והחיים מאדם עד יעקב, לפי מקורות המדרש והתנ"ך.
לפי הכרונולוגיה המסורתית התקיימה תקופת המלכים החל בשנת ב'תתפ"א (879 לפנה"ס) ונמשכה כ-457 שנה עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס). מפרשי המקרא מציינים שלעיתים שנות המלוכה המתוארות במקרא הן "מקוטעות", חלק מהשנה נזקף לשני מלכים, ולכן יש חילוקי דעות בתאריכים המדויקים.
השוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מגלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם, בית המקדש השני עמד 420 שנה, ולכן נבנה סביב 350 לפנה"ס אם חורבן בית שני התרחש בשנת 70 לספירה הנוצרית. אולם תיארוך היסטורי מקובל מצביע על חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס. חלק גדול מהפער נובע מהצמצום של תקופת הממלכה הפרסית לפי סדר עולם, שאצל המסורת קצרה הרבה יותר מאשר בהיסטוריוגרפיה המודרנית.
חיים חפץ חקר את אמינות המקורות ההיסטוריים הקלאסיים וטען בשנת 1991 כי הכרונולוגיה המסורתית נכונה יותר. עם זאת, הוא לא השתמש בשיטות מדעיות מודרניות כמו תיארוך פחמן-14 או תיארוכים אסטרונומיים.
יש סיווג תקופות על פי המסורת, שמסמן שלבים עיקריים בתולדות העם.
במקורות המסורתיים מופיעים טבלאות ואירועים מרכזיים עם תאריכים לפי המניין המסורתי.
ביהדות יש דרך מסורתית לספור שנים מאז בריאת העולם. היא מבוססת על סיפורי התנ"ך ועל מדרשים. מדרשים הם סיפורים והסברים יהודיים מסורתיים.
יש ספר שנקרא "סדר עולם" שמרכז את המניין הזה. היום מוסיפים כמה שנים למניין שלו.
במניין משתמשים בגילאי האבות בתנ"ך. לפי זה יעקב נולד בשנה 2108 ללבריאה. יעקב ירד למצרים בגיל 130. בני ישראל שהו במצרים 210 שנים. לכן יציאת מצרים תואמת לשנה 2448 בלוח המסורתי. בית המקדש הראשון נבנה 480 שנים אחרי היציאה.
היו ויכוחים מדוע האבות חיו שנים ארוכות מאוד. חלק אמרו שזו נס או תנאים מיוחדים.
יש טבלה של הדורות מ-אדם עד יעקב לפי המסורת.
על פי המסורת, תקופת המלכים החלה ב-879 לפנה"ס ונמשכה כ-457 שנה עד חורבן בית ראשון לפי המניין הזה.
יש פער בין המניין המסורתי לבין הכרונולוגיה המדעית. הפער הוא כ-165 שנה. זה נובע בעיקר מההבדל במשך תקופת פרס בהיסטוריה.
המסורת מסדרת את ההיסטוריה לתקופות עיקריות.
יש רשימות של אירועים חשובים עם תאריכים לפי המניין המסורתי.
תגובות גולשים