הכתרת מלכי בריטניה

הכתרת מלכי בריטניה היא טקס מעבר דתי שבו הריבון מוכתר ומלבישין אותו בבגדי מלכות.
הטקס מתקיים לעתים קרובות חודשים לאחר עלייתו של המלך לכס המלכות. כך ניתן להתאבל על הקודם ולהיערך לאירוע. למשל, אליזבת השנייה עלתה לכס המלכות בפברואר 1952 והוכתרה ביוני 1953.
את הטקס מנהל הארכיבישוף מקנטרברי, הכומר הבכיר בכנסייה האנגליקנית. בטקס משתתפים גם ראש הממשלה, חברי ממשלה בכירים, ראשי מדינות מחבר העמים ואורחים זרים.
הכתרות התקיימו באנגליה מאז ימי הביניים. ויליאם הראשון הוכתר ב-25 בדצמבר 1066. מאז, רוב הכתרות נערכו בכנסיית וסטמינסטר בלונדון. בעבר התקיימו הכתרות במקומות אחרים כמו ווינצ'סטר וערים נוספות.
לעתים נדחו טקסים בגלל מלחמות או נסיעות המלך. לדוגמה, אדוארד הראשון הוכתר ב-1274 לאחר ששב ממסע הצלב. מלכים מסוימים אף לא הוכתרו רשמית, כמו אדוארד החמישי וג'יין גריי שהודחו לפני טקס ההכתרה, ואדוארד השמיני שוויתר על הכתר ב-1936.
במאה ה-17 אוליבר קרומוול ערך טקס רשמי דמוי הכתרה כ"Lord Protector" אך לא חבש כתר.
הארכיבישוף מקנטרברי הוא בדרך כלל זה שמנחה את הטקס. כשאי אפשר, בישוף בכיר אחר ממלא את מקומו. לאורך ההיסטוריה היו חריגים: ויליאם הראשון הומלך על ידי הארכיבישוף מיורק; מרי הראשונה סירבה לטקס בידי הארכיבישוף הפרוטסטנטי והטקס נערך בידי הבישוף מווינצ'סטר; אליזבת הראשונה הומלכה על ידי בישוף קרלייל.
תפקידים טקסיים מלאים תפקידים עתיקים. הלורד גרייט צ'מברלין מסייע בלבישת הריבון. יש גם תפקידים כמו Groom of the Robes וה-Master/Mistress of the Robes.
הברונים של חמשת הנמלים (Cinque Ports) החזיקו בחופה מעל הריבון עד המאה ה-19.
בטקס נוכחים חברי הקבינט, ראש הממשלה, מושלי מדינות חבר העמים, נציגים זרים ומכובדים נוספים.
זכויות טקסיות היסטוריות נחקרות בבית משפט מיוחד שנקרא Court of Claims. בית משפט זה קובע מי ימלא חלקים מסוימים בטקס. דוגמה מודרנית: בקראת הכתרת 1952 התקבלו תביעות של הדיקן של וסטמינסטר ועוד נושאים טקסיים.
בגדי המלכות נתפרים בדרך כלל במיוחד לכל ריבון. מספר פריטים ישנים, כמו סופרטוניקה והגלימה המלכותית משנת 1821, נשמרים במצודת לונדון.
אבן סקון (אבן ההכתרה), שהייתה בשימוש בהכתרות סקוטיות, הוכנסה לכיסא אדוארד והייתה בכיסא עד 1996. מאז היא הוחזרה לסקוטלנד ותוצג שם עד להכתרה הבאה.
בפתיחת הטקס הארכיבישוף מציג את הריבון ומבקש מן הציבור להכיר בו. אחר כך נשבעת השבועה, שבה הריבון מתחייב למלא את תפקידיו ולשמור על הכנסייה.
מייד לאחר מכן מופיע ספרי הקודש וראש הכמורה מציגם. טקס הלחם והמים (הטקס הדתי של מסה/קומוניון) משולב בסדרה זו.
המשיחה היא מריחת שמן קדוש על המלך. הדיקן של וסטמינסטר שופך שמן לתוך כף, והארכיבישוף מושח את המלך בידיו, על חזהו ועל ראשו. כלים מסוימים בהם משתמשים הם שרידים מימי הביניים.
לאחר המשיחה המלך לובש סדרת גלימות מיוחדות ומקבל תכשיטי מלכות. בין האביזרים: גלובוס המלוכה (כדור מוזהב עם צלב), טבעת, שני שרביטים וכתר אדוארד הקדוש. כשהכֶּתֶר מונח על ראשו, הציבור קורא "אל נצור המלך/המלכה" ומטחי תותחים נשמעים ממצודת לונדון.
בטקס ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי הוסתרה המשיחה בפרגוד מיוחד שהוחזק על ידי נציגי הצבא. תאריך זה בטקסט הוא 6 במאי 2023.
לאחר ההכתרה אנשי הכמורה, בני משפחת המלוכה והאצילים נשבעים אמונים. בעלי תפקידים טקסיים מוצאים את מקומם ונערכת יציאה מתומצתת אל כנסיית אדוארד הסמוכה.
המוזיקה היא בדרך כלל קלאסית ודתית. היצירה המפורסמת ביותר היא "צדוק הכהן" של הנדל, שנוגנה בכל הכתרה מאז 1727. בטקס אליזבת השנייה ב-1953 בוצעו יצירות רבות נוספות, על פי בקשתה להגדיל את השתתפות הקהל.
בשנת 1953 שודרה הכתרת אליזבת השנייה בטלוויזיה לראשונה. המצלמות הורשו להקליט את הטקס כולו, חוץ מחלק המשיחה. כ-20 מיליון צופים בממלכה המאוחדת צפו בשידור.
בעבר נערך משתה גדול מיד אחרי ההכתרה. משתה כזה לא נערך מאז 1821. מאכל שהוגש אז, "Coronation Chicken" (תרנגולת ההכתרה), הפך למאכל פופולרי.
הכותרת "קיסר הודו" הוענקה לראשונה לוויקטוריה בשנת 1877. ג'ורג' החמישי ערך חצר (דורבאר) בדלהי בשנת 1911, אך מאז לא נערכו טקסים דומים. התואר הקיסרי בוטל בידי ג'ורג' השישי ב-1948.

הכתרת מלכי בריטניה היא טקס מיוחד ורשמי. זהו טקס דתי בו מלבישים את המלך בבגדי מלכות.
הטקס נעשה בדרך כלל כמה חודשים אחרי שהמלך עולה לשלטון. זה נותן זמן להתאבל ולארגן את האירוע.
הכתרות מתקיימות מאז ימי הביניים. ויליאם הראשון הוכתר ב-1066. מרבית ההכתרות נערכות בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון.
יש מקרים שבהם המלך לא הוכתר. לדוגמה, אדוארד החמישי וג'יין גריי הודחו לפני ההכתרה.
הטקס עובר בידי הארכיבישוף מקנטרברי (כומר בכיר בכנסייה האנגליקנית). לפעמים בישוף אחר עושה את זה אם הארכיבישוף לא יכול.
בואו נכיר כמה תפקידים: הלורד גרייט צ'מברלין עוזר להלביש את המלך. הברונים של חמשת הנמלים (Cinque Ports) החזיקו פעם חופה מעל המלך.
המלך לובש גלימות מיוחדות שתופרים במיוחד. כמה פריטים ישנים נשמרים במצודת לונדון.
בכיסא המלך יש את אבן סקון (אבן ההכתרה). האבן הגיעה מסקוטלנד ומשמשת בטקסים. מאז 1996 היא מוצגת בסקוטלנד עד להכתרה הבאה.
המשיחה היא מריחת שמן קדוש על ראש המלך. זהו הרגע הכי קדוש בטקס.
לאחר המשיחה המלך מקבל אביזרי מלכות: גלובוס זהב עם צלב (סמל שלטון), טבעת, שני שרביטים וכתר אדוארד הקדוש.
כאשר הכתר מונח על ראש המלך, הקהל צועק "אל נצור המלך/המלכה". אז נשמעות יריות תותחים ממצודת לונדון.
המוזיקה בטקס היא בדרך כלל דתית וקלאסית. היצירה הידועה ביותר היא "צדוק הכהן" של הנדל. היא נוגנה בכל הכתרה מאז 1727.
ב-1953 שודרה הכתרת אליזבת השנייה בטלוויזיה לראשונה. המצלמות לא הוצגו במהלך המשיחה.
בעבר נערך משתה גדול אחרי ההכתרה. מאז 1821 לא עושים אותו יותר.
מנה בשם "תרנגולת ההכתרה" הוכנה לכבוד הכתרת אליזבת והפכה פופולרית.
היה גם תואר "קיסר הודו" שניתן לוויקטוריה ב-1877. התואר הזה נזנח אחרי עצמאות הודו.