הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, נקרא גם לוח הְהיג'רי (בערבית: تقويم هجري), הוא לוח ירחי. "ירחי" פירושו שהוא מבוסס על מחזורי הירח ולא על מעגל השנה סביב השמש.
הוא כולל 12 חודשים שאורכם הכולל הוא כ־354, 355 יום. יום בלוח הזה מתחיל בערב עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעתה הבאה. כל חודש הוא בן 29 או 30 יום, והוא מתחיל ברוב המקומות עם ראיית מולד הירח, ראייה של הירח החדש מיד אחרי שקיעה.
במקומות שבהם לא רואים את הירח בערב ה־29, היום הזה נחשב ליום ה־30, והחודש הבא יתחיל למחרת.
כמה מנהגים דתיים מתחילים בלילה, כי התחלת היום מוגדרת לפי השקיעה. גם תפילת התראוויח ברמדאן נעשית בלילה.

החודש התשיעי נקרא רמדאן. רמדאן הוא חודש הצום והקדוש ביותר בלוח. בלילה אחד בתקופה זו חלים אירועים מיוחדים, כמו לילת אל־קדר (הלילה המקודש).
עם סיום הרמדאן מתחיל חודש שַׁוַאל. שלושת הימים הראשונים של שַׁוַאל הם חג עיד אל־פיטר לחגיגת סיום הצום.
בחודש ה־ד'ו אל־חיג'ה, בחלק מהימים (כולל היום העשירי), חוגגים את עיד אל־אדחא - חג הקורבן.
מאחר שהשנה המוסלמית קצרה מהשנה השמשית ואין בה עיבור (הוספת חודש לתיאום), החגים נעים אחורה בטווח של כ־10, 11 ימים בכל שנה ביחס ללוח הגרגוריאני. משמעות הדבר היא שהחגים חלים בעונות שונות לאורך השנים.

לפני האיסלאם היה בלוח הערבי העתיק תרגול של שנים מעוברות, כלומר הוספת חודשים לעיתים כדי להתאים את השנה לשמש. בלוח המוסלמי ביטלו את העיבור הזה. ההחלטה הזו מיוחסת לפסוק בקוראן על הקיבוע של שנים ל־12 חודשים ולמסורת שנוגעת לזמן אחרון בחיי מוחמד.

הלוח המוסלמי נקרא גם לוח היג'רי. זהו לוח ירחי. "ירחי" אומר: מבוסס על הירח.
יש בו 12 חודשים. השנה היא כ־354, 355 יום. יום מתחיל בערב כששקעה השמש.
כל חודש נמשך 29 או 30 יום. החודש מתחיל כשרואים את הירח החדש אחרי שקיעה.
אם לא רואים את הירח בערב ה־29, מוסיפים יום והחודש נגמר אחרי ה־30.

הרמדאן הוא החודש התשיעי. זה חודש של צום. יש בו לילה חשוב שנקרא לילת אל־קדר.
אחרי רמדאן בא חודש שוואל. שלושת הימים הראשונים שלו הם חג עיד אל־פיטר.
בחודש ד'ו אל־חיג'ה יש את חג עיד אל־אדחא.
כי השנה המוסלמית קצרה מהשנה שמשית, החגים זזים בכל שנה בעונות שונות.

לפני כן הוסיפו מדי פעם חודשים כדי להתאים לשמש. אחרי הופעל הלוח המוסלמי הפסיקו להוסיף חודשים אלה.