צדק (יופיטר) מופיע במקורות עתיקים ובתלמוד. בשפות רבות נקשר לשם יום חמישי, כי בלטינית היום נקרא Dies Iovis, על שם האל יופיטר.
קוטרו בקו המשווה כ־142,984 ק"מ. צפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסת צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסת כל יתר כוכבי הלכת במערכת השמש יחד, וכ־318 פעמים ממסת כדור הארץ. נפחו גדול בכ־1,300 מפי נפח כדור הארץ.
צדק מסתובב על צירו במהירות הגבוהה בין כוכבי הלכת: יממה מקומית נמשכת כ־9 שעות ו־55 דקות. הסיבוב המהיר יוצר פחיסות בקו המשווה שנראית בטלסקופ. פניו מכוסים תמיד בשכבת עננים, ויש עליו את הכתם האדום הגדול, סערה ענקית גדולה יותר מכדור הארץ.
צדק משלים הקפה סביב השמש בכ־11.86 שנים, במהירות ממוצעת של כ־13.06 ק"מ לשנייה. יש לו טבעות דלילות המורכבות בעיקר מאבק. הטבעת העיקרית נמצאת במרחק כ־1.72, 1.81 רדיוסי צדק ומכילה חלקיקי אבק קטנים.
ניתן לחלק את צדק לשלושה חלקים: ליבה, שכבת מימן במצב נוזלי מתכתי, ושכבה חיצונית גזית שאנחנו רואים. מניחים שהליבה מכילה ברזל וניקל ורדיוסה כ־10,000 ק"מ. מעליה קיימת שכבה של מימן נוזלי מתכתי, ואחריה מימן גזי.
האטמוספירה (שכבת האוויר) של צדק מהווה אחוז קטן ממסתו. היא מורכבת בעיקר ממימן (כ־90%) והליום (כ־10%). יש גם כמויות קטנות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים אחרים. השכבה החיצונית מכילה גבישי אמוניה קפואים.
עננים בצדק מסודרים בחגורות מתחלפות של זרמי סילון, רוחות חזקות שנעות בכיוונים מנוגדים. מהירות רוחות רגילה עשויה להגיע עד כ־600 קמ"ש. ההסתובבות של האטמוספירה משתנה עם הקו הרוחב (רוטציה דיפרנציאלית), תופעה שתועדה כבר על ידי ג'ובאני קאסיני במאה ה־17.
לצדק טבעות דקות עשויות אבק. האבק נוצר ברובו מטביעות (פגיעות) בחלק מירחיו, כמו אדרסטאה ומטיס. קיימת גם טבעת חיצונית דלילה, הרחוקה יותר.
נכון לינואר 2023 התגלו 95 ירחים סביב צדק. מעל 60 מהם קטנים מאוד, בקוטר מתחת ל־10 ק"מ. חלקם הם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה של צדק.
ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים, על שם גליileo גליליי שגילה אותם ב־1610. הם מקיפים את צדק כמעט במישור קו המשווה שלו ובמסלולים קרובים למעגל.
יש גם קבוצות של ירחים מרוחקים שזזים בכיוונים שונים, כולל קבוצות שמקיפות בכיוון השעון (הפוך יחסית ליתר הירחים).
ביולי 1994 פגע בשומייקר־לוי 9, שביט שהתפשט לשברים, בכיס הצפוני של צדק. כל שבר הותיר כתם כהה באטמוספירה שנצפה גם בטלסקופים של חובבים. אירוע זה הדגיש את תפקידו של צדק כ"שואב אבק קוסמי", הכבידה הגדולה מושכת אליו שביטים ואסטרואידים לעתים רבות יותר מאשר לכדור הארץ.
גשושיות שחלפו או הקיפו את צדק סיפקו מידע רב. פיוניר 10 ו־11 שלחו את התמונות הראשונות בשנות ה־70. וויאג'ר 1 ו־2 בשנות ה־70 שיפרו את הידע על הירחים וטבעות צדק וצילמו תקריבים של האטמוספירה.
ב־7 בדצמבר 1995 גלילאו הפכה לגשושית הראשונה להקיף את צדק. היא שחררה גשושית שנכנסה לאטמוספירה ואספה נתונים לפני שהושמדה. ב־4 ביולי 2016 הגיעה ג'ונו למסלול סביב צדק כדי לחקור את ההרכב הפנימי שלו ואת שדהו המגנטי. ג'ונו צפויה להסתיים בכניסה מבוקרת אל תוך צדק.
בשנים מאוחרות יותר חלפה קאסיני וצילמה תמונות, וניו הורייזונס חלפה בדרכה לפלוטו. סוכנות החלל האירופית שיגרה ב־14 באפריל 2023 את הגשושית JUICE לחקור את הירחים הגליליאניים, במיוחד גנימד.
תכניות עתידיות מתמקדות במחקר הירחים הגליליאניים ובהבנת הליבה וההרכב הפנימי של צדק.
צדק נקרא גם יופיטר. שמו מופיע במקורות עתיקים.
צדק ענקי. קוטרו כ־143,000 ק"מ. הוא כ־318 פעמים כבד יותר מכדור הארץ.
היום בצדק קצר מאוד. יממה שם נמשכת כ־10 שעות בלבד.
פניו מכוסים בעננים. יש עליו סערה אדומה ענקית, שנקראת הכתם האדום הגדול.
בפנים יש ליבה קטנה, שמעליה שכבות של מימן בצורות שונות. מימן הוא הגז העיקרי שבו.
האטמוספירה (שכבת האוויר) עשויה בעיקר ממימן והליום. יש גם כמויות קטנות של חומרים אחרים.
ברוח בו יש חגורות עננים שנעות בכיוונים שונים. הרוחות יכולות להגיע למהירות גדולה.
לצדק יש טבעות דקות של אבק. האבק נוצר מפגיעות קטנות בירחיו.
יש לצדק הרבה ירחים. בינואר 2023 התגלו 95 ירחים.
ארבעת הירחים הגדולים נקראים גליליאניים. גלילאו גילה אותם בשנת 1610.
בשנת 1994 שביט בשם שומייקר־לוי 9 פגע בצדק. הוא השאיר כתמים כהים שנראו בטלסקופים.
גשושיות מעבר לכדור הארץ ביקרו בצדק. פיוניר, וויאג'ר, גלילאו וג'ונו שלחו אלינו תמונות ונתונים.
ג'ונו נכנסה למסלול סביב צדק ב־2016 כדי ללמוד איך נוצר וכמה ליבה יש בו.
סוכנות החלל שיגרה גם גשושיות נוספות ללמוד את הירחים.
תגובות גולשים