הלוטים

ההלוטים (ביוונית: Εἵλωτες) היו צאצאי התושבים שישבו בלאקדמון לפני פלישת הדורים, וכן צאצאי האוכלוסייה שספרטה כבשה במסניה.
מעמדם היה דומה לצמיתים (צמיתים = עבדים). הם ביצעו את מרבית העבודות החקלאיות והעבודות הגופניות, בעוד הספרטנים הקדישו את זמנם לאימונים ולשירות צבאי.
ההלוטים היוו את רוב תושבי ספרטה, כ־85% מהאוכלוסייה.
במקרי חירום גויסו ההלוטים לצבא, ולעיתים הובטח להם שאם יצטיינו בקרב יוכלו להשתחרר מצמיתותם. דוגמה לכך היא המלחמה הפלופונסית.
הלוטי מסניה היו מוקד תסיסה, והספרטנים ערכו כמעט מדי שנה מסעות צבאיים נגדם. הספרטנים פחדו ממרד והעדיפו לא לשלוח את צבאם רחוק מדי.
למרות הדיכוי, ההלוטים התמרדו כמה פעמים. מרד גדול התרחש בשנת 464 לפני הספירה, אך הוא דוכא.
לפי הגאוגרף פאוסניאס, השם "הלוטים" נגזר מעיר בשם הילוס, שנכבשה על ידי הדורים ותושביה הושבו לעבדות. דעה אחרת מקשרת את השם לשורש היווני "הל", שפירושו "לתפוס" או "לקחת בשבי".

ההלוטים היו אנשים שחיו בספרטה. הם היו כמו עבדים (עבדים = אנשים שעובדים בשביל אחרים ולא חופשיים).
הם עבדו בשדות ובמלאכות קשות. הספרטנים הקדישו את זמנם לאימונים ולמלחמה.
כּ־85% מתושבי ספרטה היו הלוטים.
בזמני מלחמה קראו לחלק מההלוטים להילחם. להלוטים שהצטיינו הבטיחו שיחררו אותם מעבדות.
הלוטי מסניה מרדו לפעמים. מרד גדול קרה ב־464 לפני הספירה, והוא דוכא.
אדם בשם פאוסניאס אמר שהשם לקוח מעיר בשם הילוס. רעיון אחר אומר שהשם קשור לפועל "לתפוס", כלומר לקחת בשבי.