הליכה היא צורת תנועה וניידות עצמית על הקרקע. כאן מדובר בעיקר בהליכה על שתי רגליים. תינוקות מפתחים את ההליכה בדרך כלל בין 9 ל-15 חודשים. מטרת ההליכה היא להעביר את הגוף בבטחה וביעילות במישור או בשיפוע. יש הליכה נורמאלית (normal gait), הליכה של אנשים בריאים, ויש הליכות פתולוגיות, עם בעיות שמשפיעות על התנועה.
1. יכולת הרגליים לתמוך בגו, בראש ובגפיים העליונות. חוסר תמיכה עלול לגרום ל"התמוטטות".
2. שמירה על יציבה זקופה ושווי משקל. כשאדם עומד על רגל אחת יש אתגר גדול בשיווי המשקל.
3. פיקוח על מסלול הנפת הרגל באוויר עד לנחיתה. כשל כאן עלול להוביל למעידה.
4. יצור אנרגיה ומנועיות לשינויי מהירות. חוסר באנרגיה מפסיל הליכה פונקציונלית.
מערכות הגוף החשובות לכך הן מערכת העצבים, השרירים והשלד, וכן מערכת הנשימה והלב.
הליכה היא תנועה מחזורית. בכל מחזור הגפה התומכת נמצאת על הקרקע כ-60% מהזמן (שלב התמיכה), והגפה המונפת באוויר כ-40% (שלב ההנפה). כאשר רגל אחת באוויר, השנייה תומכת לבד (Single stance). רק כ-20% מהמחזור שתי כפות הרגליים על הקרקע (Double stance).
"צעד" (stride) הוא המרווח בין אותו אירוע ברגל אחת להתרחשות החוזרת של אותו אירוע באותה רגל. "פסיעה" (step) היא המרווח בין אירוע ברגל אחת לאותו אירוע ברגל הנגדית. בהליכה נורמאלית משך ה-step הוא חצי מה-stride. הליכה סימטרית באה לידי ביטוי בביצוע דומה של רגל ימין ושמאל; חוסר סימטריה היא צליעה.
את שלב התמיכה מחלקים בחמישה תתי-שלבים, ואת ההנפה בשלושה. חלוקה זו מסייעת לזהות היכן בתהליך יש הפרעה, למשל גרירת רגל או נחיתה על קדמת כף הרגל.
"קצב ההליכה" (cadence) הוא מספר הפסיעות בדקה. במבוגר בריא הממוצע הוא כ-100 פסיעות בדקה. "מהירות ההליכה" (gait speed) היא המרחק ליחידת זמן, בממוצע כ-1.4 מטר לשנייה. מהירות עולה על ידי הגדלת הקצב או הארכת אורך הצעד.
שונות בנתונים האישיים של הליכה נורמאלית קיימת, וחריגה ממנה עלולה להעיד על פתולוגיה.
מטרת ניתוח ההליכה היא לאפיין את התנועה והכוחות הפועלים בה. ניתוח מדויק נעשה במעבדות הליכה על ידי אנשי מקצוע.
מדידות זמן-מרחק עוסקות באורך ובמשך הצעד. מדידות קינמטיות (kinematics) מודדות תנועת הגוף והמפרקים: מיקום, מהירות ותאוצה. מדידות קינטיות (kinetics) עוסקות בכוחות היוצרים את התנועה, למשל כוח התגובה מהקרקע שמודד "פלטת כוח" (force plate). מדידות עבודת השרירים נעשות באמצעות אלקטרומיוגרפיה (EMG), כלומר מדידת הפעילות החשמלית של השרירים. בשנים האחרונות מפתחים ניתוחים מבוססי וידאו ולמידת מכונה, כדי לעבוד גם מחוץ למעבדה.
רמות שונות של מערכת העצבים תורמות להליכה. בחוט השדרה פועלת רשת תאי עצב הנקראת מחולל תנועה מרכזי (CPG, Central Pattern Generator). רשת זו יוצרת תבניות הליכה בסיסיות. גזע המוח, המוחון (cerebellum) וגרעיני הבסיס (basal ganglia) חשובים לשמירה על קומה ושיווי משקל. קליפת המוח מעורבת יותר כאשר ההליכה מורכבת וכוללת מטלות קוגניטיביות. הבנה זו מסייעת גם לשיקום, כולל פיתוח מערכות קשר מוח-מחשב לשיפור ההליכה.
צריכת האנרגיה בהליכה תלויה בניצול החמצן על ידי הגוף. מהירות ההליכה מהווה מדד טוב לצריכת האנרגיה. בהליכה בנוחות הצריכה הממוצעת היא כ-12.1 מ"ל חמצן לק"ג בדקה, ובמהירות גבוהה כ-18.4 מ"ל/ק"ג/דקה. ביכולת להעלות את קצב הלב יש הֶקשר לכושר האירובי; עם הגיל ירידה בתפקוד הלב והריאות מורידה את מהירות ההליכה.
הליכה היא ספורט חובבים רחב. היא משפרת בריאות וניתנת לביצוע כמעט בכל מקום. ערים מקדמות "הליכתיות" (walkability) כדי להפחית שימוש ברכב ולשפר איכות אוויר, וגם כדי לעודד פעילות גופנית של התושבים.
הליכה היא התנועה של האדם על שתי רגליים. תינוקות לומדים בדרך כלל ללכת בין 9 ל-15 חודשים. הליכה עוזרת להעביר את הגוף ממקום למקום בבטחה.
1. הרגליים חייבות לתמוך בגוף. אם לא, האדם ייפול.
2. צריך לשמור על שיווי משקל, במיוחד כשעומדים על רגל אחת.
3. צריך להניע את הרגל באוויר ולנחות נכון על הרצפה.
4. צריך אנרגיה מהלב והריאות כדי להתקדם.
הליכה היא מחזור שחוזר על עצמו. כ-60% מהזמן רגל אחת על הקרקע (שלב התמיכה). כ-40% מהזמן הרגל באוויר (שלב ההנפה).
"צעד" (stride) הוא מרחק בין שתי מגעים רצופים של אותה רגל. "פסיעה" (step) היא מרחק בין נגיעה של רגל ימין לנגיעה של רגל שמאל.
לקצב ההליכה קוראים cadence (קאדנס). במבוגרים בריאים זה כ-100 פסיעות בדקה. מהירות ההליכה היא כמה מהר הולכים. אדם מבוגר בריא הולך סביב 1.4 מטר לשנייה.
במעבדות מודדים כמה זמן ואיזה מרחק הולכים. מצלמות וחיישנים בודקים תנועת רגליים ומפרקים. פלטת כוח בודקת את הכוח שהרגל נותנת לקרקע. EMG (אלקטרומיוגרפיה) מודד פעילות חשמלית בשרירים.
בחוט השדרה יש רשת של תאי עצב, מחולל תנועה מרכזי (CPG), שיוצרת דפוסי הליכה פשוטים. גם המוחון והחלקים האחרים במוח עוזרים לשמור על שיווי המשקל.
הליכה צריכה חמצן מהלב והריאות. כשאנשים מזדקנים, הגוף פחות טוב באספקת חמצן, ולכן מהירות ההליכה יורדת.
הליכה היא פעילות נפוצה ובריאה. ערים שמקודמות להולכי רגל מקלות על הליכה, מפחיתות זיהום ועוזרות לתושבים להיות פעילים.
תגובות גולשים