רפלקס מורו

רפלקס מולד שמופיע אצל תינוקות בעת בהלה, למשל כתגובה לנפילת הראש אחורנית. הוא בא לידי ביטוי בפרישת הזרועות ואז בקיפולן, ולעיתים בבכי. הרפלקס עשוי להיות בעל ערך הישרדותי כי הוא מקדם היצמדות לאם או למטפל.
צורה חלקית של הרפלקס נראית כבר אצל פגים (תינוקות שנולדו לפני המועד) החל מהשבוע ה-28 להריון. צורה מלאה מופיעה החל מהשבוע ה-34. בדרך כלל הרפלקס נעלם בגיל כ־6 חודשים.
התגובה מופיעה גם מרעש חזק ובלתי צפוי או כאשר התינוק חש שהוא נופל. זו כנראה תגובה לא נלמדת הקיימת מלידה אצל תינוק האדם.
הרפלקס תואר לראשונה על ידי ארנסט מורו, ושמו נשאר כמותג רפואי.
חשיבותו בבדיקה רפואית נובעת מהערכת האינטגרציה (השתלבות ותפקוד משולב) של מערכת העצבים המרכזית, החלק במוח ובחוט השדרה שמפקח על תנועות ותגובות. הרפלקס מורכב מארבעה חלקים ברורים:
1. בהלה
2. פרישת הזרועות
3. קיפול הזרועות
4. בכי (בדרך כלל)
היעדר אחד המרכיבים (למעט בכי), אסימטריה בתנועות, או המשך קיומו בגיל מאוחר נחשבים לחריגים ומצריכים בדיקה רפואית.

רפלקס זה מופיע אצל תינוקות מלידה. התגובה היא פרישת הזרועות ואז קיפול שלהן. לפעמים התינוק גם בוכה. זה קורה כשיש רעש חזק או כשנראה שהתינוק נופל. הרפלקס עוזר לתינוק להיצמד להורה.
פגים (תינוקות שנולדו מוקדם) יכולים להראות צורה חלקית מזה מהשבוע ה-28. רפלקס מלא נראה מהשבוע ה-34. בדרך כלל הוא נעלם בערך בגיל שישה חודשים.
הרופא ארנסט מורו תיאר אותו לראשונה, ולכן קוראים לו על שמו. יש לו ארבע פעולות עיקריות: בהלה, פרישה, קיפול ובכי. אם חלק חסר או אם הרפלקס נשאר בגיל גדול, צריך לבדוק אצל רופא.