הלל נשיאה

הלל נשיאה (נקרא גם הלל השני) היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל במאה הרביעית לספירה. על פי המסורת הוא הובל את המעבר של הלוח העברי לקביעות על פי חשבון (חישובים מתמטיים לקביעת תחילת החודשים), במקום על פי ראיית הלבנה.

הלל פעל בארץ ישראל בזמנם של האמוראים בבבל, ונחשב לבן שושלת נשיאים שתחילתה ברבן גמליאל ויהודה הנשיא. המידע עליו לא מופיע במפורש בתלמוד, והוא נודע בעיקר מספרות הגאונים והראשונים.

בכתבים מאוחרים הוא נקרא "הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אך יש ויכוחים על ייחוסו המדויק ועל זהותו ביחס להללים אחרים המוזכרים במסורת.

המידע מגיע בעיקר מכתבי הגאונים והראשונים. יש הסברים מדוע שמו אינו בתלמוד: לדוגמה נטען שהישיבות בארץ נהרסו אחרי מרד גאלוס ונדירים היו ישיבות שאפשרו דיון הלכתי.

המאורעות בתקופתו כללו עליית הנצרות כהשפעה מדינית, רדיפות כלפי יהודים, ופגיעה במוסדות הלימוד. מרד גאלוס נחשב לשיא ההרס, כשערים יהודיות נחרבו.

מועד כניסתו לתפקיד לא ידוע בדיוק. יש עדויות שהוא כיהן כראש עד תקופת יוליאנוס הקיסר (361, 363).

מקובל לזהות את הפטריארך "יולוס" שמוזכר באיגרתו של הקיסר יוליאנוס עם הלל נשיאה. לפי האיגרת, יוליאנוס גילה יחס ידידותי כלפי הנהגת הקהילה היהודית, ואמר כי יבטל מס בשם "מס השליחות". זיהוי זה אינו חד־משמעי, וחוקרים מעלים אפשרויות חלופיות.

המסורת מייחסת להלל את התקנה שקבעה את הלוח לפי חשבון. לפי מקורות מאוחרים, התקנה נעשתה בשנת ד'קי"ט (359). מקור ראשוני שמזכיר זאת הוא רב האי גאון דרך אברהם בר חייא.

הלל פעל בעיתות קשות: רדיפות, ניסיון לנטרל את קביעת החודש, ופגיעה בסמכויות הסנהדרין. חששו שלא יהיה גוף שיכול לקבוע את מועדי הקהל והתאריכים, ולכן היה צורך בלוח קבוע.

הלל ובית דינו תקנו שקביעת ראש החודש תהיה לפי חשבונות מבוססי מולד ומהלך הירח הממוצע. גם קביעת השנים המעוברות הועברה לחשבון במקום שיקול בית דין בכל פעם.

יש מחלוקות על מה בדיוק קבע הלל. ממצאים מהגניזה הקהירית ומראיות נוספות מראים שהכללים התגבשו בהדרגה במשך מאות השנים הבאות. רק כ־חמש מאות שנה לאחריו הגיעו הכללים לצורתם הסופית.

אפיפניוס מזכיר סיפור על המרת דת של הלל לנצרות, כולל טבילה בסתר. חוקרים רבים מעריכים שאפיפניוס עירבב דמויות, ושחלק מהסיפורים מיוחסים לאנשים אחרים במשפחה.

לסיכום, הלל נשיאה מזוהה בעיקר עם ההחלטה להעביר את קביעת הלוח לעקרון חשבונאי. מקורותיו מעורבים במחלוקות, והלוח שהתחיל בתקנתו הפך למערכת שהתפתחה עוד מאות שנים אחרי מותו.

הלל נשיאה היה מנהיג יהודי חשוב במאה ה־4. הוא כיהן כנשיא הסנהדרין, כלומר ראש בית דין גדול.

הוא חי בארץ ישראל בזמן שהיה קשה לשמור על המוסדות הדתיים.

באותו זמן הנצרות התחילה להחזיק בכוח. היו רדיפות וקושי לקיים ישיבות ותלמידי חכמים.

הלל קבע שאחרי זה לוח השנה היהודי ייקבע לפי חשבון. חשבון כאן פירושו: חישובים שמקובעים מראש כדי לדעת מתי מתחיל כל חודש.
התקנה הזאת נעשתה לפי המסורת בשנת 359.
כך אפשר היה לשמור על מועדי החגים גם כשלא היו ישיבות להכריע.

הקיסר יוליאנוס נראה כאדם שהתחשב ביהודים. יש מקור שמזכיר ששלח איגרת טובה אליהם.

יש סיפור שכתב אפיפניוס על כך שלפעמים מייחסים לו המרת דת. חוקרים חושבים שבמקרים כאלה התבלבלו ושייחסו לו דברים שאמרו אנשים אחרים במשפחה.