הלמוט היינריך ולדמר שמידט (23 בדצמבר 1918, 10 בנובמבר 2015) כיהן כקנצלר גרמניה המערבית מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) בין 1974 ל־1982. בתקופת כהונתו התמודד עם משבר האנרגיה העולמי, גל טרור של כנופיית באדר־מיינהוף והסלמה במתחי המלחמה הקרה. הוא קידם רפורמות חברתיות, הגדיל קצבאות פרישה ויזם מערכת מוניטרית אירופית (EMS) כדי להקטין את השפעת הדולר על הכלכלה האירופית.
נולד בהמבורג לזוג מורים. משפחתו גילתה קשרים לבנקאי יהודי מצד סבו הגדול, עובדה שנודעה בציבור רק בשנות ה־80. בתקופת הנאצים זייף אביו מסמכי זהות בשל חשש לגילוי שורשים אלה. שמידט ציין מאוחר יותר כי שורשיו השפיעו על התנגדותו לאידיאולוגיות הנאציות.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בוורמאכט (צבא גרמניה ביישור עצמו עד 1945). נלחם בחזית המזרחית והמערבית, עוטר בצלב הברזל ונלקח בשבי הבריטי באפריל 1945. לאחר המלחמה השלים תארים בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת המבורג.
הצטרף ל‑SPD ועבד בממשלת המוניציפלית של המבורג. נבחר לבונדסטאג (הפרלמנט) והפך לדמות בולטת במפלגה. תואר כאיש האגף הליברלי והיינו "הפעלתן", מדינאי נמרץ ונואם כריזמטי.
ב־1962, כשמונה לסנאטור לענייני פנים בהמבורג, ניהל את סירוב החירום בעקבות שיטפון חמור. גייס את הכוחות הצבאיים והבינלאומיים לחילוץ, צעד שעמד מחוץ למסגרת החוק אך הציל אלפים. פעילותו בזמן המשבר העלתה את פרסומו הלאומי.
כהן כשר הביטחון, שר הכלכלה ושר האוצר בממשלות שונות. כשר אוצר ניסה להתמודד עם חלשות הדולר והמשבר הכלכלי של תחילת שנות ה־70. לאחר פרשת הריגול של גיום, התפטר וילי ברנדט ושמידט הושבע לקנצלר במאי 1974.
בבחירות 1976 וב־1980 שמידט שמר על קואליציה עם ה‑FDP. כקנצלר ניהל מדיניות חוץ פתוחה כלפי מזרח אירופה (אוסטפוליטיק, מדיניות של הפשרת יחסיה של גרמניה המערבית עם מזרח אירופה), חתם על הסכמי הלסינקי לקידום שיתוף פעולה אירופי, והתמודד עם גל טרור שכולל חטיפת מטוס לופטהנזה.
בעת חטיפת טיסה 181 הורה על פעולה שהובילה לשחרור הנוסעים בידי GSG9, יחידת משטרה מיוחדת ללוחמה בטרור. התגובה הנחרצת חיזקה את עמדת הממשלה.
שמידט קידם מדיניות כלכלית מעורבת: תמך באנרגיה גרעינית כדי להקטין תלות בדלקים זרים, קידם מכירה גדולה של טכנולוגיה גרעינית לחוץ (כולל עסקה לברזיל), וכדאיות ליצירת מסגרת מוניטרית אירופית. ה־EMS שהציע חיבר שערי חליפין בין מטבעות אירופיים והוביל בסופו של דבר לדרך להיווצרות האירו. מול המשברים נרשמה סטגפלציה (השילוב של אינפלציה ועצירת צמיחה), ושמידט נאלץ לעיתים לצמצם הוצאות ולנקוט קיצוצים.
בתגובה לפריסת טילי SS‑20 סובייטיים, תמך שמידט בהצבת טילי פרשינג 2 אמריקאים בגרמניה. במקביל קידם משא ומתן על הגבלת נשק מול ברית המועצות. מדיניות זו הייתה שנויה במחלוקת בתוך מפלגתו.
הקואליציה עם ה‑FDP קרסה בספטמבר 1982. אחרי הצבעת אי‑אמון קונסטרוקטיבית נבחר הלמוט קוהל לקנצלר, ושמידט הודח, המקרה היחיד של הדחה כזו בגרמניה שלאחר המלחמה. לאחר הפרישה עסק בעיתונות, ייעוץ פוליטי וכתיבה. ראה עצמו פעיל בדיונים על מדיניות אירופית עד גיל מבוגר.
לשמידט היו קשרים היסטוריים עם ישראל, כולל ביקור ב־1966 ונאום פרו־ישראלי בשנות ה־60. בשנים מאוחרות יותר נמתחו יחסי הממשלה עם ראש הממשלה מנחם בגין. היו חילוקי דעות חריפים סביב סוגיות פלסטיניות ומלחמת השואה, אך השניים השקימו יחסי פיוס ב־1981.
נשוי לנלורה מאז 1942. בן בורח תינוק; בתו סוזנה הפכה לעיתונאית. סבל ממחלות לב ובעיות כלי דם בגיל מבוגר. היה מעשן כבד. נפטר בהמבורג בנובמבר 2015 בגיל 96. הלוויה הממלכתית נערכה בהשתתפות מנהיגים בינלאומיים.
הלמוט שמידט (1918, 2015) היה קנצלר גרמניה המערבית בין 1974 ל־1982. קנצלר = ראש הממשלה של המדינה.
נולד בהמבורג. סבו הגדול היה בנקאי יהודי. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הוא שירת בצבא גרמניה (וורמאכט = הצבא). אחרי המלחמה למד כלכלה ומדע המדינה.
ב־1962 הייתה בהמבורג הצפה גדולה. שמידט ארגן חילוץ ועזר לאנשים. זה הפך אותו לדמות ציבורית חשובה.
כקנצלר נלחם במשברים כלכליים שנגרמו מעליית מחירי הנפט. הוא גם התמודד עם קבוצות טרור שפגעו באזרחים. כשהחטיפו מטוס, יחידת משטרה מיוחדת שחררה את הנוסעים.
הוא רצה שקבוצות אירופה יעבדו יחד גם במטבעות. רעיון זה הוביל בסוף ליצור את האירו (מטבע שמשתמשות בו מדינות רבות באירופה).
ביקר בישראל והיה להיסטוריה של יחסים גם עם מנהיגים ישראלים. עם זאת, היו גם מחלוקות חריפות עם ראש ממשלת ישראל אז, מנחם בגין.
אחרי הפוליטיקה כתב ספרים ועבד בעיתון. היה חולה בגיל מבוגר ונפטר בהמבורג בשנת 2015 בגיל 96.
תגובות גולשים