המגדלור באלכסנדריה

המגדלור באלכסנדריה, הידוע גם כ'פַֿארוֹס אלכסנדריה' (שם האי: פַֿארוֹס), היה המגדלור הראשון והמפורסם ביותר בהיסטוריה. הוא נבנה במאה השלישית לפני הספירה, בסביבות המאה ה-280 לפנה"ס. גובהו המשוער היה כ-110 מטרים, מה שהפך אותו לאחד המבנים הגבוהים ביותר בעולם לכמעט אלף שנה, אחרי פירמידת גיזה. המגדלור נבנה תחת שלטון המצרים התלמיים (שושלת מלכים יוונית), בתקופת תלמי השני פילדלפוס. עקב סדרת רעידות אדמה בין השנים 956 ל-1323, הוא נהרס בהדרגה ונעלם במאה ה-14. המגדלור נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק.

בניית המגדלור החלה במחצית הראשונה של המאה השלישית לפנה"ס. תלמי הראשון הכריז על התחלת העבודה ב-305 לפנה"ס, אך הבנייה החלה בפועל שנים מעטות אחר כך. קיימות עדויות שונות: לפי אנציקלופדיית סודא הבנייה נמשכה מ-297 עד 283 לפנה"ס, לפי מקור אחר מ-300 עד 283 לפנה"ס. למרות הוויכוחים, יש הסכמה יחסית על שנת סיום הבנייה, 283 לפנה"ס, וככל הנראה הבנייה ארכה פחות מ-20 שנה.

המגדלור עמד על אי בשם פארוס, כקילומטר מהחוף של אלכסנדריה. על האי נערך תרגום השבעים, תרגום התורה ליוונית. לפני בניית המגדלור חובר האי לעיר באמצעות דרך סלולה (הפסתדיום). על האי היו שני נמלים, מזרחי ומערבי, ובגלל חשיבות הנמל להגן על העיר, המגדלור נבנה בנמל המזרחי. ייתכן שהוא הוקם במקור על אי קטן נפרד, במרחק של כ-150 מטרים, שצורף אחר כך לאי המרכזי באמצעות מילוי באדמה לצורכי בניה.

אין הסכמה על מידותיו. מדידות ותיאורים עתיקים סותרים זה את זה. לוסיאנוס מהמאה ה־2 כתב על גובה של 133 מטר. אל-יעקובי במאה ה־9 נתן ערכים נמוכים יותר, אולי אחרי רעידת אדמה. אל-אידריסי במאה ה־12 כתב על גובה של 162 מטר. מדידות מאוחרות יותר, כמו של אל-בלאווי במאה ה־12, מצביעות על נתונים מפורטים (בסיס, קומות וגבהים) שסיכמו בסך הכול גובה של כ-97 מטר. המסקנה היא שמקורות שונים נתנו מספרים שונים, והמידות המדויקות לא מוסכמות.

המראה החיצוני של המגדלור השתנה אחרי שיפוצים ושחזורים רבים. בפסגה היו מראות גדולות. ביום הן השתקפו והכוונו את אור השמש לים. בלילה הוצת אש או הודלקו מנורות שמנים כדי להאיר לספינות. לא ברור אם האש הייתה חשופה או מוצגת בתוך מבנה סגור. העשן עצם שימש כתמרור לשיט מרחוק.
המגדלור נבנה בעיקר מאבן לבנה, אולי שיש לבן או אבן מקומית. חלקים פנימיים השתמשו בגרניט אדום. צבעו הבהיר אפשר לראותו ביום במרחקים מסוימים. לפי הערכות מודרניות, האור הגיע לכ-40 ק"מ, אך מקורות עתיקים הציגו טווחים שונים ולעתים מואצים.

מקורות ערבים ותיאורים עתיקים מדברים על מראות ענק בפסגה. לפי תיאורים אלה, המראות שימשו לשתי מטרות עיקריות: תצפית לספינות מרחוק, וכינון של קרני שמש שנועדו, לפי חלק מהדיווחים, להצית ספינות אויב. עם זאת, תיאורים אלה נוטים להגזמה. טכנולוגיית הטלסקופ לא פותחה עד המאה ה־17, ולכן ייתכן שהמראות שימשו יותר להכוונת אור ולהגדלת טווח הראיה, ולא לטכנולוגיה מדויקת של ראייה מרוחקת. סיפור ארכימדס שהשתמש במראות כדי להצית ספינות נזכר כמחווה ליכולת אפשרית של מערכות מראות, אך גם אותו סיפור נתון לוויכוח ומחלוקות.

המגדלור באלכסנדריה נקרא גם פַֿארוֹס. פַֿארוֹס הוא שם של אי. זה היה אחד המגדלורים הראשונים והחשובים בעולם.

המגדלור נבנה במאה השלישית לפני הספירה. בנו אותו היוונים ששלטו במצרים אז. הוא היה מאוד גבוה, קרוב ל-100 מטרים. במשך הרבה שנים זה היה מהבניינים הגבוהים בעולם.

התחילו לבנות בסביבות 300-280 לפני הספירה. בנייתו הסתיימה בערך בשנת 283 לפני הספירה.

המגדלור עמד על האי פארוס, ליד העיר אלכסנדריה. האי חובר ליבשה בדרך סלולה. המגדלור עזר לספינות למצוא את הנמל.

אין הסכמה על הגובה המדויק. מקורות עתיקים נתנו מספרים שונים. כמה אמרו כ-97 מטר, אחרים אמרו מעל 100 מטר. לא יודעים בדיוק.

בפסגה היו מראות גדולות. ביום הן החזירו את אור השמש. בלילה בערו שם אש או מנורות שמן, כדי להראות דרך לספינות. המגדלור נבנה מאבנים לבנות וחלקים אדומים של גרניט. הוא ניזוק ברעידות אדמה ובסופו של דבר נחרב במאה ה-14.

יש סיפורים שאמרו שמראות גדולות בפסגה עזרו לראות רחוק. יש שאמרו שהן יכלו גם לכוון שמש ולשרוף ספינות. ייתכן שזה מוגזם, אבל ארכימדס, מדען יווני, תואר כי השתמש במראות כדי להצית כלי שיט למרחק קצר.