"מגזר ציבורי" הוא החלק של הפעילות הכלכלית שנעשה על ידי הממשל. כלומר: הממשלה, רשויות אזוריות ושלטון מקומי. המונח כולל גופים שמקבלים תקציב ציבורי לפעולתם.
אין הגדרה אחת מוסכמת למגזר הציבורי. ועדת זוסמן (1989) ציינה שקיימות הגדרות שונות, מהצד המצומצם שמדבר רק על שירות ממשלתי, ועד הגדרה רחבה שכוללת כל גוף התלוי בתקציב ציבורי. בחוקים שונים בישראל מופיעות הגדרות שונות, כל אחת לצורך שיפוטי שונה.
קיים בלבול בין "מגזר ציבורי", הגופים הכפופים ישירות לממשלה, ל"שירותים ציבוריים". השירותים כוללים גם עמותות וחברות פרטיות שמקבלות מימון ממשלתי, למשל בתחום הבריאות, החינוך והמחקר. לפעמים אומרים שכשליש מהמשרות במשק הן במגזר הציבורי, בגלל הכללה כזאת.
"רשות ציבורית" היא יחידה ממשלתית שעוסקת ברגולציה (קביעת כללים) או בתפעול שירות ציבורי. הקמת רשות נעשית בדרך כלל בחוק שמגדיר את סמכויותיה. חלק מהרשויות שעוסקות בפעילות עסקית עלולות להפוך עם הזמן לחברות ממשלתיות ולהתחרות בשוק הפרטי.
היקף המגזר משתנה ממדינה למדינה. יש תפקידים שנמצאים כמעט תמיד במגזר הציבורי, כמו ביטחון ופיקוח. בתחומים אחרים, כמו שידור, חינוך ובריאות, ההיקף שונה בין מדינות.
בשנת 2008 עבדו בישראל כ-530 אלף עובדים במגזר הציבורי, מול כ־2 מיליון במגזר העסקי. ההוצאה הציבורית ב-2006 עמדה על 46.5% מהתוצר.
מכיוון שהמגזר הציבורי ממומן בעיקר ממסי האזרחים, לעיתים דורשים לקצץ בכוח האדם בו כדי להקטין את נטל המס. יש דרכים שונות לעשות זאת, למשל קיצוץ תפקידים או העברת שירותים לגופים אחרים.
המחוקק מטיל על המגזר חובות שנובעות משימוש בכספי הציבור. בין החובות: שקיפות, מינהל תקין ונגישות לשירותים. הפעילות כפופה לכללי המינהל הציבורי והפיקוח נעשה על ידי מבקר המדינה. תלונות אזרחים מטופלות גם על ידי נציבות קבילות הציבור.
בשנת 2019 השכר הממוצע במשק עמד על כ־10,500 ש"ח. ב-2018 השכר הממוצע במגזר הציבורי עמד על מעל 16,500 ש"ח, כלומר פער משמעותי לטובת הציבורי. במגזר הציבורי יש הטבות מסוימות, בעיקר לבכירים ולוותיקים. למשל: פנסיה תקציבית (פנסיה שמשולמת מתקציב המדינה) המתחילה בגיל צעיר יותר בחלק מהמקרים. במגזר הפרטי מקובל יותר מודל הפנסיה הצוברת (חיסכון אישי עד לפרישה).
בעשור הראשון של המאה ה-21 הוחלט שמצטרפים חדשים לשירות הציבורי יקלטו בפנסיה צוברת ולא בתקציבית. המטרה היתה להקטין את הנטל על התקציב לאורך זמן.
בשנת 2024 הוסכם בין ההסתדרות למשרד האוצר על קיצוץ של 2.3% משכר עובדי השירות הציבורי. במרץ 2025 הוחלט להחריג את עובדי ההוראה במגזר החרדי מהקיצוץ.
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024) מצביע על ירידה באפקטיביות השירותים הציבוריים בישראל, בהשוואה למדינות ה-OECD. מדד אפקטיביות הביצוע של המדיניות עמד על 6 מתוך 10, ותיאום בין הדרגים המקצועיים קיבל 5 מתוך 10.
גם הגיוס לשירות המדינה נחלש. ניתוח מכרזים של המרכז להעצמת האזרח (2021, 2023) הראה ירידה של כ־50% במספר המועמדים הממוצע למשרה. עוד נמצא כי המכרזים הפומביים ירדו מ־48.6% ב-2021 לכ־38% ב-2023. רק בכ־60% מהמכרזים הושלמה משרה, ובכ־12.5% מהמכרזים לא היו מועמדים כלל. נתונים אלו מראים ירידה ביכולת למשוך ולשמר כוח אדם איכותי לשירות הציבורי.
מגזר ציבורי הוא החלק בעבודה שהממשלה מנהלת. אלה משרדים ורשויות שמוציאות שירותים לאנשים.
אין הגדרה אחת בלבד למהו המגזר הציבורי. חלק מהגופים מקבלים כסף מהמדינה.
יש הבדל בין המגזר הציבורי, הגופים של הממשלה, לשירותים ציבוריים. שירותים ציבוריים כוללים גם עמותות וחברות שמקבלות תמיכה מהממשלה.
רשות ציבורית היא גוף ממשלתי שעושה חוקים או מפעיל שירותים. לעיתים רשות הופכת לחברה ממשלתית שעובדת כמו חברה רגילה.
ב־2008 היו כ־530 אלף עובדים במגזר הציבורי בישראל. במקביל היו כ־2 מיליון עובדים במגזר הפרטי.
הממשלה משלמת את המגזר הציבורי ממסי האזרחים. לפעמים רוצים לצמצם עובדים כדי לחסוך כסף.
על המגזר מוטלות חובות כי הוא עובד בכסף של הציבור. יש חוקים וכללים, וגורמים שבודקים אם הכל נעשה נכון.
השכר הממוצע במשק ב־2019 היה כ־10,500 ש"ח. ב־2018 העסקים הציבוריים שילמו יותר בממוצע, כ־16,500 ש"ח.
חלק מעובדי המגזר הציבורי מקבלים פנסיה תקציבית. פנסיה תקציבית היא כסף שמשולם מהמדינה כשמפסיקים לעבוד. הם החליטו שלעובדים חדשים תינתן פנסיה צוברת, שהיא חיסכון לכל אחד עד הפרישה.
בשנת 2024 הוסכם על קיצוץ של 2.3% בשכר חלק מעובדי הציבור. במרץ 2025 החריגו את המורים במגזר החרדי מהקיצוץ.
מחקר משנת 2024 מצא שהשירותים הציבוריים בישראל פחות יעילים מאשר במדינות אחרות. המדדים שקיבלו הם בסביבות 5, 6 מתוך 10.
גם הגיוס למשרות בציבור ירד. בין 2021 ל־2023 מספר המועמדים למשרה קטן כמעט בחצי. חלק גדול מהמכרזים הפכו פנימיים, ופחות אנשים חיצוניים ניגשים.
תגובות גולשים