המחתרת הצ'כית (Československý Protinacistický Odboj) פעלה בצ'כוסלובקיה בזמן הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.
האוכלוסייה הצ'כית הגיעה בתחילת המלחמה לחרם על התחבורה הציבורית וקראה לפעולות מחאה.
לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה ב-1939 התאגדו צ'כים מתנגדים ל"מנהיגות המרכזית של התנגדות מבית" (ÚVOD).
אדווארד בנש הנהיג את אובו"ד מהממשלה הגולה בלונדון.
אובו"ד התמקדה ברשתות מודיעין צבאי (מידע צבאי) ובדפוס מחתרתי.
מטרתה הייתה להכין ממשלת צללים עד שצוּרה צ'כוסלובקיה תשוחרר.
תחת אובו"ד פעלו גם קבוצות שמאליות וחיילים לשעבר, והמפלגה הקומוניסטית שמרה על עצמאות אך קראה לאחדות הפעולה.
בדצמבר 1941 אומנו בבריטניה יוזף גבצ'יק ויאן קוביש כחלק ממבצע אנתרופואיד (מבצע לשירותי קומנדו), והוצנחו לצ'כיה.
הם התנקשו בריינהרד היידריך ב-27 במאי 1942; היידריך נפצע ומת מפצעיו ב-4 ביוני.
בתגובה החריפה השלטון הנאצי: נמחו כפרים כמו לידיצה ולז'אקי, ותושבים רבים נרצחו או נשלחו למחנות.
באוקטובר 1942 הוצאו מאות עונשי מוות ונשלחו יהודים למחנה הריכוז מאוטהאוזן.
בסופו של דבר נאסרו כל חברי אובו"ד הנותרים והארגון הושמד רובו ככולו.
היסטוריונים רבים רואים באובו"ד ככישלון: מסמכים נאציים מצביעים כי פעולות המחתרת לא היו חזקות דיו.
הדיכוי הגרמני היה חזק, אך גם חלשות ארגונית פנימית תרמה להשמדה.
ב-1944 פרצה התנגדות פופולרית רחבה יותר במזרח אירופה ובצ'כיה.
ב-8 במאי 1944 חתם בנש על הסכם עם המנהיגים הסובייטים לגבי השליטה האזרחית על שטחים משוחררים.
כפרים ומשאבים שוחררו בהדרגה: קאלינוב ב-21 בספטמבר 1944, ברטיסלאבה ב-4 באפריל 1945 ופראג ב-9 במאי 1945.
באופן רשמי כך הסתיים שלטון הנאצים בצ'כיה.
המחתרת הצ'כית (קבוצה שפועלת בסתר) פעלה בזמן הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.
אנשים בצ'כוסלובקיה ארגנו מחאות וחרם על התחבורה.
נוצרה "מנהיגות המרכזית של התנגדות מבית" (אובו"ד) בהנהגת אדווארד בנש בלונדון.
אובו"ד עשתה רשתות מידע ודפוס סודי. המטרה הייתה להחזיק מקום לממשלה חופשית בעת השחרור.
בשנים 1941, 1942 הוכנסו לוחמים לצ'כיה במסגרת מבצע אנתרופואיד.
הם פגעו במנהיג הנאצי היידריך ב-27 במאי 1942. הוא מת ב-4 ביוני.
בתגובה השמידו הנאצים כפרים כמו לידיצה ולז'אקי. אנשים רבים נהרגו.
חלקים מהאנשים נשלחו למחנות ריכוז, וחלק מהילדים נלקחו לנסות להכשירם כגרמנים.
בסופו של דבר כלאו ונעצרו חברי אובו"ד.
ב-1944 גדלה ההתנגדות נגד הנאצים ברחבי האזור.
בסוף המלחמה שוחררו ערים וכפרים, ופראג שוחררה ב-9 במאי 1945.