המיתולוגיה של האינקה

המיתולוגיה של האינקה, אוסף סיפורים על אלים, מקומות ומקורות העם, התפתחה בתרבות שהתמקמה באזור פרו לפני הכיבוש הספרדי. משום שלבני האינקה כנראה לא היתה מערכת כתב, רוב המידע הגיע מכתבים של הספרדים ושאר עדויות ארכאולוגיות.


מייסד השושלת הראשונה בקוסקו הוא מאנקו קאפאק. יש שתי גרסאות עיקריות למקורו: אחת אומרת שנולד מהשמש אינטי, והשנייה שרואים בו בנו של טיקי ויראקוצ'ה, אל בורא. באגדה אחת הופיע מאנקו קאפאק יחד עם אחיו ואחיותיו מתוך מערת פאקריטמבו, כשהם נושאים מטה זהב בשם טאפאק-יאורי. הם הונחו להקים את מקדש השמש במקום שבו המטה ייתקע באדמה. בנסיבות שונות באגדות, האחים הגיעו גם מאגם טיטיק ake. במהלך המסע אחד האחים הפך לאבן, ואקה, מילה לאבן או חפץ קדוש שבו שוכנת נשמה.

בגרסה אחרת של הסיפור, מאנקו קאפאק קנא באחיו הבוגרים, בגד בהם והרגם, וכך הפך לשליט יחיד של קוסקו. כדי לשמור על מקור אלוהי לשרשרת השלטון נשא מאנקו את אחותו הבכורה מאמה אוקלו. מנהג זה נשמר אצל האינקה ולפיו הקיסר החזיק לעתים קרובות באישה שהיא גם קרובת משפחה.


המלך, שנקרא גם האינקה, נחשב לצאצא של אינטי, אל השמש. לכן המלך נחשב גם כדמות אלוהית. ברבים מהבתים והמשפחות היו טוטמים, פסילים מעץ שמייצגים את נשמת המשפחה. את הרעיון הזה מקשרים למושג וואקה, נשמה או קדושה שיכולה לשכון באבן, בהר, עץ או חפץ.

הוקמו גם מוסדות דתיים מיוחדים. "בתולות השמש" (מאמקונאס) הקדישו את חייהן לאינטי. נערות בחריגות ביופיין או מאצולה עברו הדרכה שנקראה אקלה, ולאחר מכן יכלו להחליט אם להישאר בתולות שמש או להינשא לאצילים. הזהב נקשר לשמש בתרבות האינקה; עליו נהגו לכנות אותו בכינויים כמו "זיעת השמש" או "דמעות השמש" בגלל הברקה וצבעו. מבחינה דתית, זהב שימש לקישוט מקדשים ולסמלים של השלטון.

המיתולוגיה של האינקה היא אוסף סיפורים מהעם שחי בפרו לפני הספרדים. מיתולוגיה = סיפורים על אלים ועל איך נוצרו דברים.


מאנקו קאפאק נחשב למייסד קוסקו. יש סיפורים שונים על לידתו. בכל הסיפורים הוא קשור לשמש אינטי או לאל גדול שנקרא ויראקוצ'ה. באחד הסיפורים הוא ויצא עם אחיו ואחיותיו ממערה בשם פאקריטמבו. הם נשאו מטה זהב, מטה = מקל שלטון. המטה הראה להם איפה לבנות את מקדש השמש. באגדה אחת אחד האחים הפך לאבן. ואקה = אבן קדושה.

חוקי המשפחה של האינקה דרשו לפעמים שאח יינשא לאחותו כדי לשמור על משפחה אלוהית. זה היה חלק מהמנהגים שלהם.


המלך של האינקה נחשב לבן של אינטי, אל = כוח על טבעי שמש. לכן המלך נחשב לקצת אלוהי. היו גם בתולות שמש, שנקראו מאמקונאס. הן חיו בכבוד ועבדו במקדש. הזהב היה חשוב כי הקישרו אותו לשמש. האנשים קראו לזה "זיעת השמש" או "דמעות השמש" בגלל הברק שלו.