המכביה השנייה התקיימה בין 2 ל-10 באפריל 1935. זו הייתה המכביה השנייה, שלוש שנים אחרי הראשונה. המארגנים רצו לא להידמות לאולימפיאדה והיו גם מניעים פוליטיים: הם רצו לאפשר לספורטאים להישאר בארץ ישראל, למרות הגבלות העלייה שהטילו הבריטים ("הספר הלבן").
ההכנות למכביה השנייה ארכו כשנה, הרבה יותר מהמהלך הקצר של המכביה הראשונה. זה הגדיל מאוד את העלויות, וקופת מכבי ארץ־ישראל לא עמדה בזה. לכן מכבי העולמי נתן תמיכה כספית, ומכבי ארץ־ישראל דאגה לארגון. הוקמו משרדי מכביה בערים כמו לונדון, אלכסנדריה, ברלין, ורשה, פראג ותל־אביב. הסתדרות העובדים ארגנה גיוס כספים רחב, ונמכרו כרטיסים בתל־אביב בחנויות ובבתי מרקחת.
למכביה הגיעו כ-1,350 ספורטאים מ-28 ארצות, שהתחרו ב-18 ענפים. היו משלחות רבות ממרכז ומזרח אירופה, וממדינות ערב כגון מרוקו, לוב, מצרים וסוריה. לראשונה הגיעו משלחות מאיטליה, צרפת, הולנד, טורקיה, בלגיה ודרום אפריקה. ברגע האחרון קיבלה גם משלחת מגרמניה אישור להשתתף, למרות עליית השלטון הנאצי ב-1933. משלחת דנציג צעדה בנפרד, בשל המתחים הפוליטיים אז.
למרות התנגדות משטרת המנדט הבריטי, נערך בתל־אביב מצעד מרשים של המשתתפים. הלורד מלצ'ט, נשיא הכבוד של הסתדרות מכבי העולמי, סקר את האירועים. ההמנון של המכביה, שחובר על ידי יגאל כספי, נבחר מבין 15 הצעות והושר בטקסי הפתיחה והסיום.
ענפים חדשים נכנסו לרשימה הרשמית: אופניים, ג'ודו, הרמת משקולות, חתירה, כדורעף וקליעה למטרה. ענפי רכיבה ואופנועים הוסרו סופית, בעוד שחלק מענפים כמו כדורסל וכדוריד חזרו או הוסדרו במכביות הבאות.
בתחרויות בלטו כמה ספורטאים בולטים: הליליאן קופלנד מארצות הברית זכתה בשלוש מדליות זהב באתלטיקה. סיביל קוף מארה"ב, כוכבת המכביה הראשונה, זכתה בארבע מדליות. בארה"ב הייתה דומיננטיות גבוהה באתלטיקה: היא דורגה ראשונה בדירוג הענף, ואחריה גרמניה ופולין. תחרויות השחייה, הקפיצה למים והספורט הקבוצתי כללו ספורטאים ממדינות רבות.
בתחרות השחמט, שנערכה לראשונה כחלק מהמכביה, ניצח האמן משה בלאס מפולין, שקיבל תואר לא רשמי של אלוף ארץ־ישראל.
המכביה השנייה תרמה גם לפיתוח המקומי: תל־אביב המשיכה לגדול והאצטדיון בעיר הורחב. במקביל נבנתה בבת גלים בחיפה בריכת שחייה 50 מטר, ששרתה תחרויות עד המכביה הרביעית. המכביה נערכה בתקופה קשה: שלטון הנאצים כבר עלה בגרמניה, והמצב באירופה הלך והחמיר. בארץ נשמרו מגבלות על העלייה, ולכן רבים מהמשתתפים, במיוחד מפולין, גרמניה ובולגריה, ניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ. משלחת פולין בת 70 הספורטאים נותרה כולה בארץ בסיום המשחקים.
שתי המכביות הראשונות זכו לכינוי "מכביות העלייה". הן לא היו רק אירועי ספורט. הן גם היו חלק מהפעילות הציונית־לאומית בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל.
המכביה השנייה התקיימה בתל־אביב בין 2 ל-10 באפריל 1935. זו הייתה תחרות ספורט גדולה ליהודים מרחבי העולם.
ההכנות ארכו כשנה. היה חסר כסף, לכן מכבי העולמי ועוסקים בארץ ארגנו תרומות. נפתחו משרדי ארגון בערים שונות.
באו כ-1,350 ספורטאים מ-28 מדינות. היו תחרויות ב-18 ענפים. לראשונה הגיעו משלחות ממדינות כמו צרפת והולנד. גם נשלחה משלחת מגרמניה.
נערך מצעד גדול ברחובות תל־אביב. הושר המנון שחובר על ידי יגאל כספי. הוכנסו ענפים חדשים כמו אופניים, ג'ודו והרמת משקולות.
באתלטיקה ובשחייה בלטו ספורטאים מארצות הברית ומאירופה. בתחרויות השחמט ניצח משה בלאס מפולין. המכביה תרמה לבניית בריכת שחייה בנמל חיפה. הרבה משתתפים ניצלו להישאר בארץ, כי הבריטים הגבילו העלייה. לכן קיבלה המכביה גם משמעות של מקום מקלט ועזרה לעלייה.
המכביה השנייה הראתה שספורט יכול גם לחבר אנשים ולעזור לקהילה.
תגובות גולשים